153. היקף השעות הנוספות אותן ביצע התובע - עיינתי בדוחות חיוב הלקוחות אותם הציגה החברה לשנים 2012 - 2013 (פ1 – פ19) בהם צוין כי התובע שכנגד עבד 41 ימים אחרי השעה 18:00 ו – 14 ימי עבודה בסופ"ש (שישי/שבת). מצאתי כי אין בדוחות אלו כדי להוכיח מהי כמות השעות הנוספות בהן עבד התובע שכנגד בכל יום עבודה ואף לא כדי להצביע על מתכונת עבודתו במהלך השנים הנוספות בהן עבד.
154. לפיכך, לאחר ששקלתי את כלל השיקולים דלעיל, את הראיות שהוצגו בפניי ואת משקלן, לרבות לעניין היקף העבודות הפרטיות אשר בוצעו על ידי הנתבע במהלך תקופת עבודתו וכן את בחירת התובע שכנגד שלא להגיש את רישום השעות אותו ערך, ומנגד, היעדר הצגת ראיות מספקות מצד החברה לעניין דיווחי השעות של התובע, שוכנעתי כי יש מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובע שכנגד תשלום בגין שעות נוספות, בשיעור מופחת של מחצית מהשיעור אותו דרש התובע שכנגד, בגין ממוצע של 18 שעות נוספות לחודש.
155. בהתאם לכך, הנני קובעת כי הנתבעת שכנגד תשלם לתובע שכנגד סך של 6,700/186 = 36 ש"ח₪ תעריף שעתיX 125% (בהתאם לתעריף השעות הנוספות אותו דרש הנתבע שכנגד)X 18 שעות נוספות לחודשX 66 חודשי עבודה = 53,460 ₪, בגין עבודה בשעות נוספות.
פיצוי בגין היעדר הפרשות פנסיוניות-
156. התובע שכנגד טען כי הנתבעת לא הפקידה כספים בקרן הפנסיה עבור התקופה החל מחודש 6/08 ועד לחודש 1/09, חצי השנה הראשונה לעבודתו. הנתבעת שכנגד טענה בכתב הגנתה כי פעלה בתום לב בהתאם להוראות רואה החשבון של החברה. בסיכומיה לא התייחסה הנתבעת לטענתו זו של התובע שכנגד.
157. צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957 (להלן: צו ההרחבה הפנסיוני), נכנס לתוקף ביום 1.1.08. בהתאם לסעיף 6(ה) לצו ההרחבה הפנסיוני, עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות החל מהיום הראשון לעבודתו.
158. התובע שכנגד טען כי בעת קליטתו לעבודה בנתבעת שכנגד בחודש 6/08 היה
בעל ביטוח פנסיוני אולם לא הציג כל מסמך המוכיח טענתו זו. התובע צירף מסמכים של חברת "כלל" (נספח ו' לתצהירו של התובע שכנגד) , אולם במסמכים אלו צוין כי מועד ההצטרפות לקרן הפנסיה היה בחודש 2/09.נוסף על כך, התובע אף לא כימת את תביעתו ברכיב זה ולא הגיש לבית הדין את תלושי השכר לתקופה הרלבנטית (2008). לפיכך, דין תביעתו בגין רכיב זה, להידחות.