169. לפיכך, שעה שמכוח חוק בית הדין לעבודה עובד יכול להגיש את התביעה ישירות כנגד נושא המשרה ומשאין חולק כי הפרסום בוצע על ידי הנתבע, אף שמדובר בפרסום אשר בוצע במסגרת תפקידו בחברה, לא מצאתי כי יש בכך כדי להוות עילה לסילוק התביעה על הסף כנגד הנתבע ויש צורך להכריע בתביעה לגופה.
האם התנהלות הנתבע עולה כדי הפרת חוק איסור לשון הרע-
170. בע"ע 46548-09-12 לירן אבידן נגד פלאפון תקשורת ואלעד גרגיר (פורסם בנבו, ניתן ביום 31.3.15, להלן: עניין אבידן), עמד בית הדין הארצי, על ההלכה בכל הקשור לבחינת התקיימותה של לשון הרע: "בחינת התקיימותה של לשון הרע נבחנת בארבעה שלבים - בשלב ראשון, יש לברור מהביטוי את המשמעות העולה ממנו לפי אמות המידה של האדם הסביר, היינו לפי מבחן אובייקטיבי, על פי הנסיבות ולשון הדברים. בשלב השני, יש לברר על פי תכלית החוק באם מדובר בביטוי המהווה לשון הרע על פי סעיפים 1 ו - 2 לחוק. בשלב השלישי, יש לברר האם עומדת למפרסם אחת או יותר מההגנות המנויות בסעיפים 13 - 15 לחוק. בשלב רביעי, יש לדון בשאלת הפיצויים המגיעים לנפגע..".
השלבים הראשון והשני – האם מדובר בלשון הרע לפי מבחן אובייקטיבי והאם מתקיים יסוד הפרסום –
171. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר "לשון הרע":
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3)לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;(4)לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו".
172. המבחן שנקבע בפסיקה הינו אובייקטיבי לפיו יש לפרש את הביטוי על פי אמות
מידה המקובלות על האדם הסביר וזאת לא רק לפי מובנם הפשוט של
המילים המפורשות אלא גם על פי המסר המועבר "בין השורות" בהתאם להקשר הכולל (ע"א 1104/00 אפל נ. חסון, פ"ד נו(2) 607 (2002); עניין אבידן
לעיל).
173. בהתאם לפסיקה, על מנת לקבוע כי מדובר ב"לשון הרע" אין צורך להשתכנע כי התובע הושפל או בוזה בפועל אלא די בכך שהפרסום עלול היה להביא לתוצאה כזו. כמו כן אף אין רלוונטיות לכוונת המפרסם (עניין אבידן והאסמכתאות המובאות שם).
174. בכל הקשור ליסוד הפרסום, בהתאם לסעיף 2(א) לחוק איסור לשון הרע, פרסום מתקיים -
"בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
(ב) רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:
(1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;
(2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע".