הזוכה טענה כי גם במכרז זה עשתה העותרת שימוש במידע פנים – כאשר עוד בטרם נפתחו המעטפות היא כבר פנתה לועדת המכרזים וטענה כי קיים חשש לתיאום מחירים (אך לא הציגה בפניה את הקלטת), וביקש מהועדה לקחת עובדה זו בחשבון במסגרת שיקוליה. רק לאחר שהתברר כי הצעת הזוכה זולה מהצעתה – "שלפה" את הקלטת, שהיתה בידיה עוד לפני הגשת הצעתה למכרז, כפי שעולה מתוכנה.
הזוכה גם טענה כי מי שביצע את ההקלטה היה קבלן משנה של העותרת עצמה, וכי מדובר בקלטת "מוזמנת" לצורכי המכרז על ידי שליחי העותרת, שדיברו עם העותרת מס' 3, ושהיו בעלי אינטרס כלכלי מובהק.
הזוכה טענה כי עצם העובדה שהעותרת לא גילתה את הקלטת בטרם נפתחו מעטפות המכרז – די בה כדי לדחות טענתה לתיאום מחירים , תוך הסתכמות על הקלטת.
8. העותרת טענה בתגובה כי הקלטת הגיעה לידיה רק לאחר פתיחת מעטפות המכרז.
9. כפי שציינתי בהחלטה מיום 2.4.17, לא ניתן לברר את טענות העותרת בדבר תיאום מחירים במסגרת ההליך בפני, וככל שהרשות להגבלים עיסקיים תמצא בה ממש – ממילא הצדדים יפעלו על פי הוראותיה. יחד עם זאת, על פניו , כאמור, אין בחומר שבפני כדי להצביע על ראשית ראיה לתיאום מחירים, ולפיכך אני דוחה טענה זו של העותרת (כפי שטענה גם המועצה בתגובתה לעתירה).
10. מאידך, אני סבורה כי יש בסיס לטענת הזוכה והמועצה, לפיה התנהלות העותרת, על פניה לא היתה ראויה, ונגועה בחוסר תום לב – ודי בכך כדי להביא לדחיית עתירתה.
תיבת ההצעות נסגרה ביום 30.1.17 וההצעות נפתחו בישיבת ועדת המכרזים הראשונה ביום 5.2.17, אך כבר ביום 4.2.17 פנתה העותרת במכתב אל ועדת המכרזים וטענה כי "למרשתי קיימים חששות כבדים כי חלק מהמציעים במכרז ומתחרים אחרים בשוק חברו יחד, תיאמו בינהם ושיתפו פעולה באופן אסור ובלתי חוקי כדי להכשיל את מרשתי".
כאסמכתא לטיעוניה מפנה העותרת להתנהגות הזוכה וחברת הסעות סולימאן בע"מ, שהגישה עתירה (עת"מ 54483-09-16), בעקבותיה נפסלה זכיית העותרת במכרז קודם לביצוע ההסעות , נשוא המכרז, ולעובדה שבמכרז קודם נוסף הגישה המשיבה מס' 3 עתירה נגד זכיית העותרת (עת"מ 49447-08-15).
לטענתה , כמפורט במכתבה אל ועדתה מכרזים "הדברים מעוררים תהיות קשות ומצביעים על דלתות מסתובבות והחלפת כובעים)", והעותרת ביקשה כי הועדה תבדוק שלא היו הסדרים בין המציעות השונות, וכי לא קיימת חריגה לפי חוק הגבלים עיסקיים, תשמ"ח – 1988.
מאחר וכל המידע המפורט במכתב הנ"ל היה ידוע לעותרת עוד בטרם פורסם המכרז, ולבטח בטרם הגישה הצעתה במכרז – ראוי היה כי פנייתה תעשה במועד מוקדם יותר, ולא יום אחד בלבד לפני פתיחת ההצעות (כפי שנעשה בפועל) – דבר שכמובן לא איפשר בדיקה יסודית מחד, ומאידך איפשר לעותרת להמשיך במתן שירותי ההסעות למועצה, כל עוד לא הוכרז זוכה במכרז.