עוד העיד שלום כי לא ראה חשיבות בשינוי ההסכם כך שיתייחס לחברה שכבר הוקמה.
המסמך, לדבריו, היה מוכן "השתמשתי במסמך מוכן שהיה לי... ורק ברגע האחרון בכלל היא התרצתה לחתום עליו... ואז היא באה והתחרטה ממש ברגע האחרון ואמרה אני מסכימה תוסיף לי עוד חודש להתחייבות שלך לשלם לי את השכר ואז הוספתי בכתב יד את החודש הנוסף הזה" (עמ' 299-301 לפרוטוקול).
מכלול גרסה זו אינו אמין עלי לגופו ואף אינו הגיוני.
הסכם 94' מתעלם לחלוטין מקיומה של ביזנס טיים. אם אכן הייתה כוונת הצדדים לכך כי בעלות השותפים תהיה בחברה זו, הרי שבוודאי היה די זמן לתקן את ההסכם ולהתאימו למצב עובדתי נטען זה.
הטענה כי לא הייתה לשלום גישה למחשב שכן הפגישות התנהלו בבתי קפה – אינה מתאימה למי שמנהל מו"מ עסקי לשם הקמת חברה וממספר ההסכמים אשר הוכנו על ידו נראה כי הוא מצוי הן בניהול מו"מ והן בעריכת הסכמים.
אין גם כל מקום לטענה כי אף אם ניתן היה לשנות את ההסכם בכתב יד הרי המבקשת לא דרשה זאת, להבדיל מדרישתה לשנות את ההסכם כך שישולם לה שכר עבור חודש נוסף על החודשים שכבר צוינו לו.
המבקשת העידה, באופן מפורש, הן בתצהיר הראשון והן בתצהיר המשלים, כי לא הייתה מודעת לכך שביזנס טיים כבר הוקמה על ידי שלום במועד החתימה על ההסכם.
לא נטען על ידי מי מהמשיבים כי עובדת הקמתה של ביזנס טיים הובאה לידיעתה של המבקשת או כי הייתה מודעת לכך בפועל באותו מועד. לכן, ברור כי המבקשת לא הייתה יכולה לדרוש את שינוי ההסכם כך שיתייחס לביזנס טיים.
עוד נאמר על ידי המבקשת בתצהיר המשלים, כי אילו היה שלום מציג בפניה את מסמכי הרישום של ביזנס טיים ומודיע לה כי היא תהיה החברה המשותפת - הייתה מבקשת כי יתקן את הרישום, כך שהמניות יירשמו על שם מי שסוכם שיהיו הבעלים, וכי מטרותיה יותאמו למטרות שסוכמו בין הצדדים.
עדות זו אמינה עלי לחלוטין והיא לא נסתרה בחקירה הנגדית שכן המבקשת לא נחקרה על דברים אלה.
יש לכן להתייחס להסכם 94' כפשוטו – הסכם המבטא את הסכמת השותפים להקים חברה שמטרתה הסופית היא הקמת משרד נסיעות עצמאי שהבעלות בו תהיה לפי שיעור האחוזים שנקבע בהסכם 94'.
- תקופת הייזום בין הסכם 94' – להקמת החברה ביולי 95'
המבקשת הוסיפה וטענה בסיכומים כי אם גרסת המשיבים - לפיה הוסכם שהחברה שתוקם היא למעשה ביזנס טיים – הרי שהפעילות העסקית של המיזם המשותף שהתבצעה לאחר הסכם 94' הייתה נעשית על ידה ונרשמת בספריה.