חוסר העקביות המוחלט בעדויות אלה - תומכות בגרסתה של המבקשת, לפיה לא נמסרו לה שטרות כלשהם בשנת 98'; כי אין בסיס לגרסתם של המשיבים בעניין זה וכי המועד היחיד בו חתמה על שטר העברת מניות היה בשנת 2003. פרטי השטר לא היו מלאים והמבקשת מסרה את השטר המקורי לשלום - שלא עמד בהבטחתו ולא העביר על פיו 24.5% ממניות החברה על שמה.
תמיכה נוספת לגרסתה של המבקשת יש למצוא בחוות דעתו של בצלאלי.
המומחה מצא אכן זהות בתכונות הכתיבה בין כתב היד שבמילוי הפרטים בשטרי העברת המניות המתייחסים לשלום ולרונית - לבין דוגמאות החתימה על שם סימון נבט.
עם זאת, בבדיקות שערך מצא המומחה כי מילוי הפרטים בשטר העברת המניות על שמה של המבקשת, אותו ציין כמסמך ז', נעשה בכלי כתיבה השונים מכלי הכתיבה בו מולאו הפרטים בשטרי העברת המניות המתייחסים לשלום ולרונית.
לאור זאת, קבע בצלאלי:
"ממצא זה תומך באפשרות שהפרטים במסמך ז' לא מולאו באותו מעמד של מילוי הפרטים שביתר שטרי העברת המניות".
עוד ציין המומחה כי המילה "ביזנס" בכותרת שטר העברת המניות המתייחס למבקשת, נכתב בעט כדורי בצבע שחור והמשך המילוי נעשה בעט כדורי בצבע כחול.
המומחה העיר "בהתייחס לשאלת בית משפט לגבי תוכן המסמך בשעת חתימת עדה מורג, ובהנחה שמקבלי ההעברה חתמו במסמכים ח'-י' לאחר שהתוכן מולא בידי רו"ח נבט, כי אז משמעות מסקנתי בסעיף זה הינה שלא ניתן להסיק מהקשר שבין המסמכים כי גם מילוי מסמך ז' נעשה לפני החתימה".
תמיכה חד משמעית בגרסתה של המבקשת לפיה נמסר לה על ידי שלום שטר העברת מניות בשנת 2003, שפרטיו לא מולאו, ניתן למצוא בהשתלשלות העניינים באשר למסמכי המקור.
בהתאם לגרסתו של שלום, נמסר שטר העברת המניות למבקשת בשנת 98' והמקור נותר אצלה.
גרסה זו לא הייתה מקובלת עלי לגופה, כפי שכבר ציינתי לעיל.
בסופו של הדיון אף הסתבר כי המקור לא נותר אצל המבקשת –עובדה התומכת לחלוטין בגרסתה כי מסרה את המקור שהוא חתום על ידה ללא פרטים לשלום בשנת 2003.
במהלך חקירתו הנגדית של רו"ח נבט, לאחר שהעיד כי הוא לא חושב שמקור השטרות של המבקשת ושל רונית אצלו, הודיע ב"כ המשיבים כי המסמכים המקוריים של רונית ושל שלום נמצאים.
ב"כ המבקשת ביקשה לראות אותם וב"כ המשיבים אמר "אני לא מסכים".
בהמשך נקבע על ידי כי יש להגיש את מקור שטרי העברת המניות לתיק בית משפט.
לאור זאת, נאמר על ידי ב"כ המשיבים "הנה המסמכים המקוריים, הם לא כוללים את זה של עדה כמובן, המקור של עדה שהוא לא אצלי לא אצלנו".
ב"כ המשיבים נשאל במפורש על ידי בית משפט:
"ש. המקור של עדה לא אצלכם?
ת. לא".
שטרי העברת המניות המקוריים סומנו במהלך הדיון כ-נ/2.
ב"כ המשיבים ציין פעם נוספת לפרוטוקול כי אין לו את המקור וכי המקור "זה אצלה ב- 150 ארגזים בגג".
ביום 1.12.14 הגישו המשיבים בקשה להגשת השטר המקורי המתייחס להעברת מניות על שם המבקשת בטענה כי המסמך נמצא בארכיון המשרד לאחר שחיפשו אותו.
כל השטרות המקוריים הועברו למומחה לשם בדיקתם ובחוות דעתו התייחס בצלאלי, כאמור, לכלי
הכתיבה השונים המופיעים על גבי השטרות.
"מציאת" השטר המקורי המתייחס למבקשת במשרדי החברה - סותר לחלוטין את גרסת המשיבים לפיה נמסר המקור למבקשת ונותר בידה, גרסה עליה חזר ב"כ המשיבים במשנה תוקף במסגרת הדיון בבית משפט.