התוצאה מכל הדברים שנאמרו לעיל היא כי יש לראות במבקשת כמי שזכאית להירשם כבעלת 24.5% ממניות החברה, למרות שמניות אלה נרשמו בהסכמתה על שמה של ביזנס טיים (יחד עם 24.5% של רונית).
- זכותה של המבקשת במניות החברה
הקביעה לעיל, לפיה יש לראות במבקשת כמי שזכאית להירשם כבעלת 24.5% ממניות החברה מקנה לה מעמד המאפשר הגשת תביעה בעילה של קיפוח.
סעיף 191 לחוק החברות מקנה, כאמור, סמכות לבית המשפט לתת הוראות לשם הסרת קיפוח או מניעתו "לפי בקשת בעלי מניה".
"בעל מניה" בחברה פרטית מוגדר בסעיף 176 לחוק החברות "בעל מניה בחברה פרטית הוא מי שרשום ככזה במרשם בעלי מניות, או מי שאוחז בשטר מניה".
לכאורה, שולל הדין אפשרות תביעה בעילת קיפוח על ידי מי שרק זכאי להירשם כבעל מניות, אולם בפועל אינו רשום ככזה.
אין מקום לפרשנות דווקנית של המונח "בעל מניה" ויש להרחיב את מעגל הזכאים לתבוע בגין עילת קיפוח.
זאת במיוחד כאשר הצדדים עצמם, כמו במקרה שלפניי, התייחסו במהלך השנים לשלושת השותפים כבעלי מניות בחברה, כפי שעולה מהדיון לעיל.
ראה לעניין זה ה"פ 41571-101-2 אשל נ' אשל (פורסם בנבו 21.9.14).
בפסיקה הקיימת כיום ניתנת אפשרות התביעה בגין עילת קיפוח גם למי שאיננו רשום כבעל מניות בחברה.
ראה דיון בעניין זה ע. שפינדל ו-י. זכות "מאבק בעלי מניות עילת הקיפוח בחברה פרטית וציבורית"
(עמ' 119-126).
אין גם מניעה לדון במסגרת המרצת הפתיחה בטענתה של המבקשת כי זכותה להירשם כבעלת 24.5% ממניות החברה. זאת, לאור העובדה כי כל הצדדים הרלוונטיים צורפו לתביעה.
ראה ע. שפינדל ו- י. זכות לעיל, עמ' 125-126.
מצאתי לנכון לציין כי בעיני היה מקום לאפשר למבקשת להגיש תביעת קיפוח בענייניה של החברה גם אילו בסופו של דבר היו נרשמות מניות ביזנס טיים על שמה ועל שמה של רונית - בשיעור 49% כל אחת.
החברה במקרה הנוכחי הינה חברת מעטים בה שלושה שותפים אשר הצהירו כי ברצונם להקים עסק משותף. העסק המשותף פעל באמצעות החברה שצברה מוניטין והיא נושאת רווחים.
יש לראות בחברה זו כ"מעין שותפות" על פי מירב מבחני העזר שנקבעו בעניין זה בע"א 1645/15 אדלר נ' לבנת: פעילותה של חברה מתאפיינת ביחס אישי בין בעלי המניות הכרוך באמון; קיימת הבנה בין בעלי המניות בדבר ניהול משותף – שלושת השותפים חילקו ביניהם את תחומי הניהול בהתאם למומחיותם; מספר השותפים הוא מועט ביותר והצדדים בחרו להציג את עצמם הן בינם לבין עצמם והן מול צדדים שלישיים כשותפים. (סעיף 76 לפסק דינו של כב' השופט דנציגר).
"גם בחברה שהיא, מעין שותפות, בדומה לשותפות, מבוססים היחסים בין בעלי המניות על עקרונות דומים... מעין שותפות, בדומה לשותפות, מבוססת על ציפיות הצדדים לפיהן ענייני החברה יתנהלו במסגרת מרקם יחסים הכרוך באמון הדדי".
דברים אלה נאמרו בפסק דין אדלר לעניין אי כפיית המשך היחסים על מי מהשותפים לאחר שהאמון אבד ביניהם.
דברים אלה נכונים גם לעצם השיתוף וזכויות השותפים בשותפות העסקית הפעילה – ללא כל קשר למבנה התאגידי במסגרתו פועלת השותפות.
הזכויות המהותיות של המבקשת ושל רונית בחברה, שהיא למעשה העסק המשותף, היו קיימות גם אילו נרשמו מניות ביזנס טיים על שמן.
יש לזכור כי 51% ממניות החברה אף אינן רשומות על שמו של שלום באופן אישי אלא על שמה של סקנורמה שהיא חברה בשליטתו.
שלום העיד בחקירתו הנגדית "ה- 49% של ביזנס טיים סקנורמה שייך לחברת ביזנס... גם אני נמצא מלמעלה, אני גם, גם לי אין מניות למטה... יש לי מניות 51 למעלה" (עמ' 290 לפרוטוקול).