אלו הם עיקריי הרקע העובדתי הדרוש לעניין תביעה זו.
סיכומי התובעת:
לטענת התובעת, בניגוד להסכם החוב, בשארה חאג' ז"ל שילם סך של 375,000 ₪ בלבד ובכך נותר חייב לה את יתרת הסכום שנאמד בסך 325,000 ₪ וזאת באמצעות עזבונו.
כאן המקום לציין כי מדובר בתיק ישן מאוד משנת 2006 שעבר גלגולים רבים ובין השאר לא התנהל על רקע מותו של הנתבע מס' 2, דבר שחייב את תיקון כתב התביעה. הנתבע 2 שהיה לטעמי אחד העדים המרכזיים לא העיד איפה במשפט, על כל המשמעויות הקשורות בעניין זה.
התובעת טוענת כי אין כל נפקות לכך שרשם ההוצאה לפועל לא אישר את ההסכם וזאת שעה שבפועל נהגו הצדדים לפיו תקופה לא קצרה, וכי ככלל הגורם שהוביל לדחיית ההסכם על ידו- הוא כאמור התנגדות הבנק הנושה- הוסרה בהינתן ההסכמה אליה הגיע הנתבע 2 הוא בשארה חאג' ז"ל.
על כן, טוענת התובעת, כי יש לחייב את כלל הנתבעים, מן הנסיבות שאפרט בהמשך, ביתרת החוב.
חלקה השני של סכום התביעה (שהועמד כזכור ע"ס 1,435,800 ₪ - משוערך ליום הגשתה), עניינו בתקופה לאחר שהועברה התחנה לידיו של בשארה חאג' ז"ל. אז לטענת התובעת, על דרך ניהול התחנה תחת הנתבעת 1, ובניהולו של הנתבע 3, נוצר חוב לזכות התובעת בעבור המוצרים שסיפקה לתחנת הדלק בין חודש מאי 2003 לבין חודש ינואר 2004 שנאמד על סך 786,674₪.
בגין חוב זה טוענת התובעת כי יש לחייב את כל אחד מן הנתבעים על יסוד הסיבות שלהלן:
- הנתבעת 1- בהיותה החברה שהפעילה את התחנה ומי שהמחאות על שמה לזכות התובעת לא כובדו.
- הנתבע 2 (באמצעות עזבונו) - בהיותו מי שהפעיל את התחנה ובעליה של הנתבעת 1.
- הנתבע 3 - בהיותו מי שחתם על הסכם הפעלת תחנת הדלק בשם הנתבע 2 ומי שהפעיל בפועל את התחנה. התובעת טוענת כי הנתבע 3 הוא שהיה הרוח החיה בהתקשרות הצדדים וחובות התחנה נוצרו דרך ובזמן ניהולו.
- הנתבע 4 - בהיותו מי ששתי המחאות על שמו נמסרו לידי התובעת וזאת באמצעות הנתבע 3. יוער כי בעוד בכתב תביעתה ציינה התובעת כי סכומם הכולל של המחאות אלה הוא 450,000 ₪ (ולכך ראה ס' 9) בסיכומיה מייחסת התובעת את המחאות אלה ליתרת הסכום שהתחייב הנתבע 2 לשלם לתובעת כחלק מהסדר חובו של מר נאג'יב וטענה כי סכום המחאות אלה הוא 325,000 ₪ בלבד (ולכך ראה סע' 111 בסיכומיה).
- הנתבע 5 - בהיותו מי שהמחאת ביטחון על שמו, בנוסף להמחאה ע"ס 100,000 ₪, שנמסרו לידי התובעת, לא כובדו בסופו של דבר ומכאן חובו כלפיה.