6. בדיון שהתקיים ביום 21.05.2017 בו נכחו הנתבעים 2 ו-9 שבו הצדדים על טענותיהם והעידו בפניי.
6.1 הנתבע 2 העיד בפניי, כי החתימה על השיק נשוא התביעה היא של מורשית החתימה בעמותה – הנתבעת 8. לדבריו, הינו מנהל העמותה בפועל והוא לא ביקש את פירוקה, משמע שהיא לא פורקה, אלא, אך הפסיקה את פעילותה לאחר שנקלעה לחובות רבים. דרך פעילותה של העמותה הייתה עבודה מול בית החולים "ביקור חולים" כשבהתאם להסכם שנכרת בין הצדדים העמותה קיבלה סך של 500 ₪ בעבור כל יולדת שתגיע ללידה. דא עקא, שמשרד הבריאות התריע, כי מדובר בפעילות שאינה חוקית ובשל כך חדלה העמותה מפעילותה תוך שנותרה עם חובות כבדים בהיקף של כמיליון ₪. לגרסתו של הנתבע 2, כמה שנים לאחר שהשיק לא כובד, ביקש לדעת מי מושך השיק וכיוון שהוא עומד מאחורי העמותה, הוא החזיר כספים בגין כל שיק שלא כובד. כן הוצגו לעיונו שיקים נוספים שניתנו על ידי העמותה, לגביהם טען, כי מדובר בשיק שניתן לאחיו "מאיר" לשם תמיכה כלכלית בו ובמשפחתו, שיק אחר ניתן לאשתו אף לתמיכה בה ושיק נוסף ניתן עבור רכישת כסאות למשרד העמותה.
7. דיון נוסף במעמד הצדדים התקיים בפניי ביום 28.06.2017 בו נכחו התובע והנתבע 2.
7.1 בעדותו בפניי, חזר התובע על עיקר גרסתו כפי שפורטה בכתב התביעה. כן פירט אודות מסכת עובדתית שכלל לא בא זיכרה בכתב התביעה כדלקמן. התובע מעולם לא פגש את הנתבע 2 ואף העיד, כי השיק נשוא הליך זה נמסר לו על ידי מר הראל בן משה מחברת "אנגלו סקסון" בירושלים (להלן: "הראל") שהעניק שרותי תיווך לעמותה. הראל מסר לו את השיק כשהוא "פתוח" ללא שם מוטב ואינו חתום בחתימת היסב על מנת לסחר אותו לצדדים שלישיים. כן, סיכם התובע, כי לא יבוא בטענות אל הראל והסכים לכך כיוון שסבר שהעמותה עושה חסד למרות שידע שהיא בקשיים פיננסיים.
7.2 כן העיד בפניי הנתבע 2, אשר טען, כי אביו חתם על השיק נשוא התביעה. כן אישר, כי הסכום על גבי השיק נראה לו סביר תמורת דמי התיווך שהעמותה שילמה עבור שכירת משרד ברח' עמוס 1 בירושלים. ואולם, כיוון שהעמותה היא ששכרה את המשרד ולא הוא אישית, העמותה הינה החייבת ולא הוא באופן אישי.
8. דיון שלישי במעמד הצדדים התקיים בפניי ביום 05.07.2017 בו נכחו באי כוח הצדדים אשר חזרו על טענותיהם.
דיון והכרעה:
9. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים, ולאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הצריכים לעניין, נחה דעתי, כי דין התביעה כנגד הנתבעת 1 להתקבל, ואילו דין התביעה נגד נתבעים 2,3,9 להידחות. להלן נימוקי.