פסק-דין
מבוא:
1. לפניי תביעה כספית, על-סך 10,000 ₪, במסגרתה עתר התובע לחייב את הנתבעת 1 בגין שיק (שיק מס' 699 על סך 8,000 ₪ משוך לפקודת מר ניסים הררי למועד פירעון 18.9.2010), שהוא אוחז בו וכן, עתר הוא לחייב את הנתבעים 2-9 בגין אחריותם לפירעון השיק מתוקף פעילותם בעמותה.
2. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר. נוכח ניהול התובענה בהליך של סדר דין מהיר ובהתאם לתקנה 214 טז. לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ינומק פסק-הדין באופן תמציתי.
פרשת התביעה בקצירת האומר:
3. אליבא דגרסת התובע כפי שעולה מכתב התביעה, הינו מנהל גמ"ח להלוואת כספים, כאשר הנתבעת 1 הינה עמותה שלוותה כספים ממנו (להלן: "העמותה"). כך, הנתבעים 2-9, אשר עסקיה של העמותה התנהלו על ידי כל אחד מהם, לוו מהתובע סך של 8,068 ₪ ותמורתו משכו שיק מ-"חשבון מוגבל" שלא כובד על ידי הבנק ואשר העתק ממנו צורף לכתב התביעה. לגרסת התובע, הנתבעים התחייבו לשלם את החוב בתוך שלושים יום, אך לא עשו כן חרף פניותיו. לטענת התובע, בכך פעלו הנתבעים במטרה לרמות נושים, לרבות את התובע עצמו.
פרשת ההגנה מטעם הנתבעים 2,3,9 בקצירת האומר:
4. אליבא דגרסת הנתבעים 2,3,9 (להלן בפסק דין זה: "הנתבעים") כפי שעולה מכתב ההגנה, העמותה אינה פעילה מזה תקופה. בנוסף, הנתבעים טענו להיעדר יריבות בינם לבין התובע הואיל והם לא לוו ממנו באופן אישי סכום כלשהו, שכן הלווה הייתה העמותה, הנתבעת 1, בעוד שהנתבעים 2,9 לא נשאו בשום תפקיד אופרטיבי בעמותה ושימשו אך כמתנדבים בה מעת לעת. אף הנתבע 3, אשר היה חבר בעמותה, לא נהג בשום תרמית המאפשרת הרמת מסך כנגדו. בנוסף, לא ברור לנתבעים כיצד נמסרה ההמחאה המדוברת לידיו של התובע ומי חתם עליה, כיוון שהמסמך שצורף לכתב התביעה הינו מטושטש ולא ברור ובקשותיהם של הנתבעים, כי התובע ימציא להם קבלה או מסמך אחר המוכיחים קבלת ההלוואה הנטענת לא נענו. כך לטענת הנתבעים, לא התחייבו כלפי התובע לדבר ובכלל זאת לפירעון ההמחאה נשוא התביעה דנן. עוד תמהים הנתבעים, על פי מה קבע התובע את רשימת הנתבעים ועל בסיס איזה רישום התבסס בקביעתו זו.
5. כן נטען, כי על מנת שתוטל אחריות אישית על חבר עמותה יש צורך בהוכחה, כי פעילות של חבר העמותה בוצעה באופן אישי ולא בשמה של העמותה ושלא מתוקף היותו נושא משרה בה. דרך שניה היא לטעון למעשה מרמה המזכה בהרמת מסך כשיש להוכיח תרמית.
מהלך הדיון: