[ר' תזכיר החוק, עמ' 11 – 12].
מובן שתזכיר החוק אינו מחייב, אלא יכול לכל היותר לרמז על מגמות אצל המחוקק.
52. עוד אציין, כי אף אם הייתי סבורה שפרשנות הדין הישראלי מאפשרת העמדה לדין של חברה קולטת לאחר הליך של מיזוג כאמור, סבורתני כי לא היה מקום להעמיד את הנאשמת דנן לדין, וזאת לאור עקרון החוקיות. מדובר בקביעה עקרונית ותקדימית ובשימוש בכלי זה לכאורה בפעם הראשונה [ולמצער זו הפעם הראשונה שחוקיותו של כלי זה עולה לדיון]. בנסיבות אלה, סבורתני כי יש להודיע על תקפותו של הכלל טרם עושים בו שימוש, ועל כן גם אילו הייתי סבורה או מוצאת כי פרשנות המאשימה ראויה ונכונה, היה מקום להורות על קבלת בקשה זו ולהורות על מחיקת כתב האישום נגד הנאשמת [והשווה לעניין זה ת"פ (י-ם) 4063/06 מדינת ישראל נ' צחי הנגבי ואח' (13.7.2010)].
53. כאמור, סבורתני כי כתב האישום נגד הנאשמת אין לו בסיס בחקיקה, אינו עולה בקנה אחד עם עקרון החוקיות ועם עקרון האשמה ואינו מתיישב עם השיטה המשפטית הישראלית – הן עם דיני העונשין שבשיטה הן עם הדין הכללי, ועל כן דין הבקשה להתקבל.
לאור כלל האמור אני מורה כדלהלן:
א. מורה על ביטול כתב האישום נגד הנאשמת.
ב. מורה על תיקון כתב האישום בעניינם של הנאשמים 2 ו- 3 באופן שהמאשימה תבהיר את מקור אחריותם למעשים הנטענים בכתב האישום ואם העבירות מיוחסות להם כמבצעים עצמאיים או כנושאי משרה בתאגיד.
ג. כתב האישום המתוקן יועבר ישירות לבא כוח הנאשמים עובר לדיון.
ד. במועד הדיון שנקבע ליום 15.10.2017 יודיעו הנאשמים תשובתם לכתב האישום המתוקן, ויתקיים דיון לפי סעיף 144 בחסד"פ.
המזכירות תעביר עותק החלטתי לבאי כוח הצדדים.
ניתנה והודעה היום ח' בתשרי התשע"ח, 28 בספטמבר, בהעדר הצדדים.
שרה חביב , שופטת