בית משפט השלום בבאר שבע
ת"פ 28989-02-17 מדינת ישראל נ' עוף עוז (שיווק) בע"מ ואח'
בפני כבוד השופטת שרה חביב
המאשימה מדינת ישראל- המשרד להגנת הסביבה
באמצעות עו"ד ראומה גומא
ממשרד עו"ד איתן להמן
נגד
הנאשמים 1. עוף עוז (שיווק) בע"מ
2. יוסף חוגי
3. מאיר כהן
כולם באמצעות עו"ד אריה נייגר ו/או עו"ד אמיר פריש
ממשרד עמית, פולק, מטלון ושות'
החלטה
בקשה לביטול כתב האישום נגד הנאשמת 1 [להלן: "הנאשמת"] בשל פגם או פסול בכתב האישום בהתאם להוראות סעיף 149(3) בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 [להלן: "החסד"פ"]. זאת מן הטעם כי הנאשמת איננה התאגיד אשר ביצע את המעשים הנטענים בכתב האישום, אלא תאגיד אחר ששמו "עוף עוז תעשיות (1991) בע"מ" [להלן: "חברת היעד"], אשר על פי הנטען בכתב האישום, מוזג עם הנאשמת לאחר ביצוע העבירות הנטענות.
בקשה נוספת במסגרת זו היא להורות למאשימה להבהיר בכתב האישום אם מיוחסת לנאשמים 2 ו- ֿ3 אחריות אישית לביצוע המעשים, או אחריות כנושאי משרה בחברת היעד.
לאחר שקראתי את טענות באי כוח הצדדים, ולאחר שבאי כוח הצדדים הסכימו כי תינתן החלטה על יסוד הטיעונים הכתובים בלבד, מצאתי שיש לקבל את בקשת הנאשמת ולהורות על ביטול כתב האישום נגדה. אשר לנאשמים 2 ו- 3 יש להורות על תיקון כתב האישום, באופן שהמאשימה תבהיר בפרק העובדות את מקור אחריותם לביצוע העבירות הנטענות ואת אופייה, אם כמבצעים עצמאיים או כנושאי משרה.
הרקע לבקשה
1. כתב האישום נגד הנאשמת מייחס לה עבירות של זיהום מים – עבירה לפי סעיפים 20ב'(א+ב) ו-20 כא(א) בחוק המים, התשי"ט-1959; הפרת תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה) – עבירה לפי סעיף 20 כא' בחוק המים וסעיפים 2(ב), 3(א)(9), 4(א), 5, 6(א) ו- 10 בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה), תשנ"ז-1997; איסור לכלוך ברשות הרבים – עבירה לפי סעיפים 2 ו- 13(ג)(1א)(א) בחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 [להלן: "חוק שמירת הניקיון"]; הפעלת עסק ללא רישיון – עבירה לפי סעיפים 4 ו- 14 בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, יחד עם סעיף 1 בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995, ופריטים 3.1 ו- 4.4ג.
לנאשמים 2 ו- 3 מיוחסות כלל העבירות הנ"ל כנושאי משרה בתאגיד, כך אפשר ללמוד מסעיפי האישום המיוחסים להם.
2. ברקע לכתב האישום נטען כי הנאשמת היא חברה פרטית העוסקת בגידול עופות ושיווקם. ביום 14.5.2015, בהליך מיזוג, קלטה הנאשמת לתוכה את חברת היעד. העבירות המתוארות בכתב האישום בוצעו לכאורה על ידי חברת היעד לפני המיזוג. האישום נגד הנאשמת מבוסס על הוראות מדיני החברות, ובין היתר על סעיף 323(2) בחוק החברות, תשנ"ט-1999 [להלן: "חוק החברות"].
על פי הוראות סעיף זה, עם מיזוג בין חברה קולטת, במקרה דנן הנאשמת, לבין חברת היעד, "יראו את החברה הקולטת כאילו הייתה חברת היעד בכל הליך משפטי, לרבות בהליכי הוצאה לפועל". המאשימה טענה בכתב האישום כי יש לראות את הנאשמת כאילו הייתה עוף עוז תעשיות וכי יש לייחס לה את האחריות הפלילית בגין כל מעשה או מחדל של עוף עוז תעשיות אשר מגלה עבירה.