--- סוף עמוד 67 ---
לאורכו של רחוב בר-אילן – ואורכו המלא הוא קילומטר ומאתיים מטר, וזאת בנוסף להליכה הרגלית – הקיימת כבר עתה – בתוככי השכונות החרדיות. להליכה רגלית זו – שאינה קצרה כלל ועיקר – אין תחליף סביר. הצירים החלופיים (בדמות כביש מס' 1 וכביש מס' 4) שבהם דובר, נועדו להעברת התנועה מקצה אחד של העיר לקצה האחר שלה. אך מה יהיה על החילונים המתגוררים בשכונות החרדיות עצמן?
86. שאלה זו אינה פשוטה כלל ועיקר. סגירתו של רחוב בר-אילן לתנועה בשבת – ולו סגירה חלקית – פוגעת קשות בתושבים החילוניים, המתגוררים בשכונות הסובבות את כביש בר-אילן. הם נפגעו בעבר, שעה שהרחובות הפנימיים בשכונתם נסגרו. עתה הם נפגעים נוספות, בכך שאינם יכולים להגיע אל שכונתם. עם זאת, הפגיעה מוגבלת בהיקפה. מעבר לשעות הסגירה הם יוכלו לנסוע ברחוב בר-אילן גם ביום שישי, גם בשבת וגם במועדי ישראל, ובכך להתקרב ככל האפשר – כפי שהדבר כיום – לבתיהם. האם פגיעה מוגבלת זו מותרת היא על-פי הדין? האין לומר, כי הפגיעה בחופש התנועה של התושבים החילוניים היא מעבר למידה הדרושה? אכן, יש לעשות כל ניסיון להקטין את הפגיעה בהם ככל האפשר. על-כן, מן הראוי לשקול האפשרות כי התושבים החילוניים יוכלו לקבל תוויות, אשר יאפשרו את השימוש ברחוב בר-אילן לתעבורה בשעות שהרחוב סגור. כשם שרכב ביטחון ורכב חירום רשאי יהיה לנסוע בשבת ברחוב בר-אילן ללא הגבלה – זו מסקנה חיונית, אף שאין היא מהווה חלק מהחלטתו של שר התחבורה – כן יש לבחון אם אין אפשרות להרחיב ההסדר גם לעניין התושבים החילוניים המקומיים. בוודאי כך לעניין נכים (כגון העותר 4 בבג"ץ 5090/96) או תושבים הצריכים, בשל אופי עבודתם (כגון העותרת 3 בעתירה זו), לנסוע בשבת לעבודה וממנה. כמו כן, ייתכן שניתן לקצר את אורכו של הקטע הסגור ברחוב בר-אילן לתנועה בשבת, כך שהתושבים החילוניים המקומיים יוכלו, הלכה למעשה, להשתמש בו לנסיעה, ואילו לשאר התושבים לא יהא מנוס – בשל הסגירה ה"קצרה" – מלנוע בצירים החלופיים. ייתכן גם, כי ניתן למצוא דרכים פנימיות חלופיות, אשר יפתרו את בעייתם של תושבים חילוניים.
87. מהי מידת הפגיעה, הלכה למעשה, בתושבים החילוניים המתגוררים בשכונות החרדיות העוטפות את רחוב בר-אילן אם הרחוב ייסגר חלקית? כמה תושבים חילוניים מצויים בשכונות אלה, וכיצד הם ייפגעו מסגירה חלקית של הרחוב לתנועה בשבת? על שאלות אלה אין תשובה מניחה את הדעת בחומר שלפנינו. מר לנגר – עובר להחלטתו (מיום 10.7.1996) לסגור הרחוב חלקית לתנועה בשבת – לא בחן שאלה זו. הוא סמך עצמו על הנתונים של ועדת שטורם. בפניו היה הדוח של הוועדה. לא היו בפניו הפרוטוקולים של דיוניה. לא היה לו אפוא כל מידע באשר לתושבים החילוניים הגרים במקום, אם מידע כזה היה בפני ועדת שטורם. שר התחבורה – בהחלטתו שלו – סמך