61. התובעים מוסיפים כי בתביעת יניב טען למקין כי לא בוצע מימון מחדש. לפיכך הוא מושתק מלטעון אחרת בתביעה הנוכחית. ואולם, טענתו של למקין בתביעת יניב היתה כי לא בוצע מימון מחדש להלוואת הבעלים של בעלי המניות בחברת לידר, וכי כל הכספים שהתקבלו שימשו לתפעול שוטף של המיזם או לתשלום הלוואות גישור שחברת לידר לקחה בזמן זה.
למקין העיד בחקירתו בתביעת יניב כי חלק מהכספים אותם גייסה חברת לידר באמצעות המשקיעים, הופנו להלוואות גישור ולתשלומים שוטפים של המיזם. אולם הוא הדגיש כי מעולם לא הועברו כספים אל בעלי המניות אלא לפרויקטים בלבד:
"ת. ...כשקיבלנו את הכסף, וחשוב לציין שמאז שקנינו את הפרויקט ועד שהגענו למימון המשכנו כל חודש להזרים כספים לפרויקט. המהנדס עולה, המנהל עולה, המשרד עולה, האנשים עולים, הכסף הזה הגיע מאיזה שהוא מקום, כל חודש היינו עושים העברה של סכומים, מאות אלפי יורו לפרויקט...".
(עמ' 31 ש' 17 עד עמ' 32 ש'1 לפרוטוקול בתביעת יניב (23.11.2011)).
ובהמשך -
"ש. עכשיו מהכסף הזה, וזה אני אשאל שאלה ואני אנסה לשאול אותה בדרך הכי טובה של חקירה ראשית. מתוך ה-3.9 הזה 1.6 הלך לטקסטיליאנה אמרת, 2.2 לפרויקטים, איזה שהוא דולר, איזה שהוא יורו, סנט מהכסף הזה חולק לבעלי המניות?
ת. מעולם, אני מדגיש את זה ואת זה אני, איך אומרים, את זה אני זוכר, אני נוצר. מעולם לא היה תנועה של כסף מ- Leader International למעלה לבעלי המניות, אלא תמיד, לאורך כל השנים שאני הייתי ב- Leader International היתה תנועה חד כיוונים, Leader הזרימה כסף ל- Leader International."
עמ' 33 ש' 14 עד עמ' 34 ש' 6 לפרוטוקול של תביעת יניב (23.11.2011)
בהמשך הדברים הוסיף העד וציין -
"ת. ...חברת Leader International לקחה הלוואת גישור מטקסטיליאנה, היא צריכה לשלם לטקסטיליאנה לא חברת הפרויקט הרומנית לקחה, אז היא מניעה את הכסף, עוד שניה אני מסיים. הוא עולה ל- Leader International, LeaderInternational לוקחת את הכסף, 1,650,000 מחזירה את הלוואת הגישור לטקסטיליאנה, לוקחת את הכסף מעבירה אותו לריגה לפרויקט של טובאגו ומשקיעה אותו בטובאגו, זה הטכנאות של זרימת הכסף. במהות הדברים הם אחד לאחד כמו שאמרתי, זה מה שהיה. אתה נתפס לזה שזה עבר, זה הדרך שעושים את זה, אין דרך אחרת".
עמ' 64 ש' 5-15 לפרוטוקול של תביעת יניב (23.11.2011).
62. מעבר לכל האמור, הרי אף לו היו התובעים מוכיחים כי הסכם ההשקעה הופר, לא היה מקום לקבל את התביעה. ראשית, מר למקין לא היה צד להסכם ההשקעה, ולכן עילת התביעה בהקשר זה לא היתה צריכה להיות מופנית נגדו. מעבר לכך, התובעים לא טענו ולא הוכיחו כי ההפרה המדוברת היא הפרה יסודית של ההסכם, וספק לאור מכלול החומר אם אכן מדובר בהפרה יסודית של ההסכם המזכה בביטולו האוטומטי.