כידוע, מעוצבים גדרי המחלוקת בין בעלי הדין במשפט האזרחי בכתבי הטענות המוגשים על ידי הצדדים (כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה.) כאשר חורג בעל דין ממסגרת הפלוגתאות כפי שזו הוגדרה בכתבי הטענות, מדובר בהרחבת חזית אסורה. האיסור על הרחבת חזית המחלוקת נועד לאפשר דיון משפטי יעיל וממוקד, ולהגן על הזכויות המהותיות של בעלי הדין ובפרט זכויותיו של הנתבע – כדי שלא יקופח בהגנתו. הכלל בדבר היצמדות הצדדים רק לפלוגתאות שבמחלוקת נועד לאפשר לנתבע להיערך כראוי להתמודדות עובדתית ומשפטית עם טענות התובע העולות מכתבי הטענות (יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי עמ' 381, 414-415 (2015) (להלן: "יששכר רוזן צבי"); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי עמ' 129-138 (מהדורה שמינית, 2005) (להלן: "אורי גורן"); ע"א 1653/08 ליפץ נ' בנק לאומי לישראל (14.07.2011), פס' 5 לדברי כב' השופט הנדל).
בספרות המשפטית צוין כי בבחינת השאלה האם קיימת הרחבת חזית, על בית המשפט לשאול את עצמו האם נתבע סביר הקורא את כתב התביעה יכול וצריך היה לצפות מראש את הטענות שהעלה התובע מאוחר יותר (ר' יששכר רוזן צבי, עמ' 417). ככל והתשובה לכך היא שלילית הרי שעסקינן בהרחבת חזית אסורה. זאת משום שהדגש הוא על האפשרות של הנתבע להכין את עצמו לדיון, ולהתמודד עם הטענות שהן ורק הן מהוות את חזית המחלוקת ושביחס אליהן יינתן פסק הדין. חריגה מהציפייה הסבירה של הנתבע – תפגע באפשרות ההגנה שלו ולכן היא אסורה.
70. כאשר החסיר תובע טענה עובדתית או משפטית בכתב התביעה והוא מבקש להוסיפה, עליו לבקש לתקן את כתב תביעה (תקנות 91-92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). שינוי חזית הוא אפשרי גם כאשר הצד שכנגד נותן את הסכמתו במפורש או מכללא לנהל את התובענה שלא על פי כתבי הטענות (ר' יששכר רוזן צבי, עמ' 414). אולם בהעדר הסכמה להרחבת חזית או החלטה המתירה את תיקון כתב התביעה, אין להרחיב את חזית המחלוקת, וטענה החורגת מהחזית צפויה להידחות (אף שקיימת סמכות מסוימת, מטעמי צדק, לחרוג מכך – ר' רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ (25.10.2007), פס' 12 לדברי כב' השופטת חיות; אורי גורן עמ'91)
אילו מטענות התובעים בסיכומיהם מהוות אם כן הרחבת חזית אסורה, שאין מקום לקבלן?
71. ביחס למצגת הראשונה –
הנתבעים טענו כי יש לדחות את הטענות הבאות משום שהן מרחיבות שלא כדין את חזית המחלוקת - (1) מצג למעורבות אישית מצד בעלי תפקיד בחברה (נטען לראשונה בתצהיר העדות הראשית של אחיעז); (2) מצג לרכישת קרקעות זמינות באזורי ביקוש (נטען לראשונה בסיכומי התובעים); (3) שיתופי פעולה עם גורמים עסקיים מקומיים (נטען לראשונה בסיכומי התובעים); (4) מצג מינוף פרויקטים בהיקף של 80% (נטען לראשונה בסיכומי התובעים).