בחקירתו הנגדית של שי עלה כי לא התחייב לעבוד רק בפרויקט הנדון והחל לעבוד במקביל בשדרות בשנת 2011 ובמכרז בניה בגין נכס שרכש מכונס נכסים בסוף שנת 2010, תחילת 2011 (עמ' 61, ש' 1). מבחינת הראיות שהוצגו עולה כי הערכת המומחה להיקף העבודה שנדרשו שי ומנהל העבודה מטעמו לבצע לאחר סיום הבניה, היא הערכה סבירה ויש לאמצה.
אמנם ההסכם לא מתייחס להיקף שעות העבודה שעל הצדדים להשקיע כנגד קבלת התמורה בהסכם, אולם פרשנות תכליתית של ההסכם מלמדת כי על השכר להיות משולם במלואו כנגד עבודה בהיקף משמעותי. סעיף 15 להסכם קובע כי השכר של שי הינו עד להבאת הפרויקט לגמר, אולם מהקשר הדברים עולה כי הצדדים התכוונו עד להשלמת העבודות להן נדרש ניהול ופיקוח צמודים. העובדה כי ויקטור לוי אחראית כלפי המזמין לפי חוק המכר (דירות), אין משמעותה כי שי יהיה זכאי לשכר מלא עד לגמר תקופות האחריות והבדק, כפי שמשתמע מטענותיו. לו רצה שי לקבל שכר מלא גם לתקופות אלו היה עליו להסדיר עניין זה באופן ברור בהסכם. בהעדר התייחסות אני קובע כי לאור העבודה שהושקעה הן בפיקוח על תיקונים והן בקבלת יתרת התמורה, זכאי שי לשכר כולל של 4 חודשים מלאים המשקפים שכר ראוי על עמלו, בהתחשב בהיקף הזמן שהקדיש לעניין זה ועיסוקיו האחרים. על כן מאמץ אני את קביעת המומחה לעניין זה. ממצא זה יפה גם ביחס לשכר הראוי למנהל העבודה מטעם ויקטור לוי.
רכיב המע"מ וטענות נוספות
15. בסיכומי ויקטור לוי הועלו שלל טענות נוספות כנגד ממצאי חוות הדעת, ומצאתי מקום להתייחס לעיקריות שבהן תוך שלהלן אבחן את ממצאי המומחה לגופם והאם יש לאמצם לאור עקרונות היסוד. בעדותו הבהיר המומחה כי כל חוות דעתו ערוכה ללא מע"מ מאחר והניח כי בהתחשבנות בין החברות קוזז רכיב המע"מ. שי הפנה להוצאות ששילמה ויקטור לוי לקבלנים שונים וטען כי מאחר והחשבונית הופנתה לנינווה, לא זוכה הוא ברכיב המע"מ. מנגד פליקס בעדותו ציין כי במשך העבודות בפועל לא שולמו כספים למע"מ מאחר ועלה בידם להזדכות על התשומות ולא נדרשו כלל לשלם את רכיב המע"מ. גם בנקודה זו לא עלה בידי שי להוכיח כי נפל פגם במסקנת המומחה או כי צריך לשנות סכומים בחוות שעתו. עניין המע"מ לא זכה להתייחסות מפורשת בחוות הדעת מטעם ויקטור לוי ולא עלה מחקירת המומחה כי טעה בעניין זה ולכן אין לקבל טענה זו.
הוא הדין שאין לקבל את הטענה החדשה בסיכומי, ויקטור לוי כי המומחה לא בדק עבור מה שולמו הכספים שיצאו מחשבונות נינווה. בעדות שי אישר כי סכומים שקיבלה נינווה שולמו עבור העבודות (עמ' 59, ש' 4) ולכן לא ברורה הטענה בסיכומים. המומחה ציין כי הסתמך בעניין זה על הכרטסת המבוקרת של רו"ח מוריס כהן ואין סיבה להניח כי רואה חשבון יעשה פעולה של הסתרת מידע (עמ' 27, ש' 5-11). למעשה מדובר בטענה חדשה שעלתה בסיכומים ואין בסיס עובדתי לטענה כי הכספים שימשו את נינווה לצרכים אחרים ולא לתשלום בגין העבודות. גם הטענה כי נינווה היא חברה פעילה שיכלה להוציא את הכספים לצרכיה לא הוכחה, ואף מנוגדת לטענת ויקטור לוי ושי בכתב הגנתם (סעיף 30) שם טענו כי ידוע להם כי נינווה הינה חברה שאינה פעילה. מדובר בטענות עובדתיות סותרות אשר אין לקבלן.