שי טען בנוסף כנגד חוסר ההיגיון הכלכלי בסעיף הריבית והדגיש את העובדה כי השותפים לא הסכימו בפגישה מסודרת להגדיל את השקעותיהם הקבועות בהסכם ולא עלתה דרישה לריבית במהלך העבודות. עם זאת אישר בעדותו כי הוא זה שהיה בודק מבחינה מקצועית את החשבונות של קבלני המשנה, יושב עם פליקס ומכינים את התשלומים, (עמ' 58 סיפא).
9. לאחר בחינת שתי העדויות, שתיהן של בעלי הדין בלבד, עולה כי יש להעדיף את גרסתו של פליקס לגבי תחולת סעיף הריבית בהסכם. כאשר צדדים להסכם חלוקים ביניהם לגבי המשמעות של הוראות ההסכם, ובית המשפט נדרש לפרשן, עליו להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים. בית המשפט למד על אומד דעתם של הצדדים על פי המשתמע מלשון החוזה ומתוך הנסיבות שאופפות את ההתקשרות ואת הביצוע.
נקודת המוצא והעוגן המרכזי לכל הליך פרשני הוא לשון המסמך (ר' רע"א 6565/11 החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ נ' EMI MUSIC PUBLISHING LTD ,22.7.2014). סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי) קובע כי חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. למרות נוסח הסעיף, פורש באופן שאינו מאיין פניה לנסיבות החיצוניות, גם כאשר לשון הסכם ברורה לכאורה.
בחינת לשון ההסכם והנסיבות החיצוניות, שפורטו לעיל, מלמדות שתיהן כי יש לתת משקל מלא לסעיף הריבית בהסכם. ניסוח ההסכם מלמד על השקעה ראשונית והתחשבנות בתום העבודות. אין לקרוא לתוכו תנאי לפיו נדרשת החלטה מפורשת ומשותפת על השקעות נוספות כתנאי לזכות בריבית על השקעות עודפות, ולכן באופן עקרוני זכאי צד שיוכיח השקעות עודפות לקבלת ריבית. נדמה כי שי המודע לכך כי ויקטור לוי לא היא הצד שהשקיע יותר, בחר במודע לא לתבוע בגין הריבית בתביעת ויקטור לוי.
אין מקום להידרש גם לטענות שי בדבר חוסר ההיגיון הכלכלי בסעיף הריבית ושיעורה. ראשית מדובר בטענות בכדאיות העסקה שאינן בגדר עילה לביטול הסכמה זו. לגופו של עניין ההסכם שותק ביחס לקבלת מימון חיצוני, למעט זכותו של פליקס לקבל שכר גם בגין הטיפול בבנקים. מקובלת עלי טענת נינווה כי לו הייתה כוונה לפנות במשותף לקבלת מימון בנקאי אזי הדבר היה בא לידי ביטוי בהסכם ולא היה נכנס סעיף הריבית בנוסחו. זאת ועוד, ממילא כל אשראי שרק נינווה הייתה מגייסת היה מגדיל את הסיכון הכלכלי שלה ולכן יש טעם מעשי לסעיף הריבית בהסכם. ממילא הנטל להוכיח את הטענות כנגד סעיף הריבית מוטל על ויקטור לוי, אשר כשלה בהוכחת טענותיה כי הסעיף בוטל או כי היית הפרה אחרת מטעם פליקס המצדיקה שלא לאכוף את תנאי הריבית בהסכם.