לגופו של עניין, לא מצאתי כי הוכח שפליקס בחר בכוונה להעלים מסמכים חשבונאיים מהמומחה או כי היה לו אינטרס לעשות כן. המומחה התייחס לחוסר במסמכים ובמקרה של העדר מסמכים זקף חוסר זה לחובת מי מהצדדים. בחקירתו הנגדית אישר המומחה כי היה חוסר במסמכים, אולם הבהיר כי ערך את הבדיקות המירביות שיכל לעשות על בסיס החומר שהוגש לו והטענות ההדדיות של הצדדים בדבר השליטה בספרי הנהלת החשבונות. לא עולה מתשובותיו כי לא יכל להגיע למסקנות על בסיס בדיקתו. אמנם חוות הדעת לא מתארת כיצד סך ההוצאות של שני הצדדים עלו על ההכנסות (וזאת בהעדר דו"ח רווח והפסד כללי למיזם), אולם הנחת היסוד, עליה לא חלוקים הצדדים, היא כי לא היה רווח בביצוע המיזם.
עוד עלה מהעדויות כי למעשה מי שניהל את הנהלת החשבונות במהלך העבודה היו שי וגרושתו שנשכרה לצורך כך. אמנם הועברה הנהלת החשבונות לרואה החשבון של נינווה, אולם הדבר מעיד כי לשי היה ידע ושליטה בהנהלת החשבונות ואין לקבוע כי הוצג למומחה מידע אשר מנע ממנו להגיע למסקנות אליהם הגיע.
המומחה בחוות דעתו פירט את מתודולוגיית הבדיקה לפיה חישב את ההכנסות לפי ההעברות הכספיות מהמועצה לויקטור לוי. בהמשך חישב את הסכום שהיה על ויקטור לוי להעביר לנינווה, בקיזוז הסכומים להם היו זכאים שי וויקטור לוי. בהמשך חישב את סך ההוצאות שהוצאו ובאיזון ההשקעות בין הצדדים חישב את סכום ההשקעה נטו של כל אחד מהצדדים, לאחר מכן ערך איזון השקעות. בחינה השוואתית מעין זו מלמדת כי גם לאור הנתונים החלקיים שהוצגו למומחה, עלה בידו להגיע למסקנות בדבר עודף השקעה של נינווה על פני ויקטור לוי. חקירתו הנגדית של המומחה לא מובילה למסקנה כי העדרם של המסמכים החשבונאיים פוגמת במהימנות ממצאיו. כמו כן לא עלה כי התעלם מכל התקבולים שהועברו לנינווה בסופו של יום, נהפוך הוא, עלה כי הועברו על ידי ויקטור לוי התקבולים, באיחור ובחסר. על כן אין לקבל את הטענה הכללית כי חוסר במסמכים מונע אימוץ ממצאי המומחה.
13. מעבר לטענות הכלליות בדבר חוסר במסמכים טוען שי כי המומחה קיפח אותו עת לא אישר הוצאות שטען כי ויקטור לוי הוציאה, וזאת בהעדר מסמכים התומכים בכך. גם בעניין זה פעל המומחה כדין ועמדתו עולה ממילא בקנה אחד עם דיני הראיות ונטל ההוכחה המוטל על ויקטור לוי להוכחת טענותיה להוצאות. עדותו של שי היא עדות יחידה של בעל דין והצדדים מסתמכים על טענות חשבונאיות. המומחה הבהיר כי בנסיבות אלה אין בידו לקבל טענות הנשענות רק על דברי בעל הדין ללא אימות במסמכים המעידים על התשלום או נתונים אחרים מהם ניתן לקבוע כי סכום מסוים שולם. בסעיפים 58 – 63 לחוות דעתו מסביר המומחה את אופן בדיקתו וניסיונו לאמת הוצאות להן טען שי, גם אם לא הציג אסמכתאות מספקות. לא מצאתי כי נפל פגם בדרך בדיקה זו וממילא אין בידי להסתפק בעדותו של שי כדי להוכיח תשלום ברכיבים אלו, מעבר למה שאישר המומחה.