40. בפסק דין אפרופים נקבע על ידי בית המשפט העליון כי מכלול יחסי הצדדים כפוף לפרשנותו של בית המשפט, וגם במקום שבו החוזה פשוט וברור על פניו, עדיין מוטלת על בית המשפט החובה לבחון את אומד דעתם של הצדדים, וליתן לאומד דעתם, על בסיס מכלול הנתונים, עדיפות גם על הכתובים.
לעניין זה ראה גם דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות נ' מדינת ישראל פ"ד פא(2) 1 במסגרתו נתנה הדעת להיקף שיקול הדעת של בית המשפט, בפרשנות ההוראות החוזיות.
41. בעבור מספר שנים נדמה הייתה כי מגמת פסיקתו של בית המשפט העליון, באשר לכלים בהם על בית המשפט לעשות שעה שהוא נדרש לפרשנותו של הסכם, והדגש המחודש אשר הושם להוראות החוזה כלשונן.
בנוסף, לא ניתן היה להתעלם מתיקון מס' 25 לחוק החוזים אשר ניתן היה לראות בו משום חיזוק המגמה להטיית כובד המשקל להוראות החוזיות כפשוטן.
בעניין זה ניתן לדוגמא למצוא את פסק דינו של כבוד השופט דנציגר בבית המשפט העליון במסגרת ע"א 5856/06 אמנון לוי נ' נורקייט בע"מ ואח' (פורסם בנבו) , שם נקבע בין היתר:
" יתר על כן, אני סבור כי על אף כללי הפרשנות שנקבעו בהלכת אפרופים ובהלכת ארגון מגדלי ירקות, מן הראוי כי במקום בו לשון ההסכם היא ברורה וחד משמעית, כגון המקרה שבפני, יש ליתן לה משקל מכריע בפרשנות ההסכם. עיקרון זה מקבל משנה תוקף שעה שלשון ההסכם הברורה והחד משמעית מתיישבת עם ההיגיון המסחרי הפשוט ..."
באופן דומה, ראה ע"א 5925/06 אלי בלום נ' אנגלו סכסון סוכנות לנכסים (ישראל 1992) בע"מ (פורסם בנבו) שם נקבע:
"לאחרונה הבעתי את דעתי לפיה כאשר לשון ההסכם היא מפורשת, יש ליתן לה משקל מכריע בפרשנות ההסכם (ע"א 5856/06) לוי נ' נורקייט בע"מ ([טרם פורסם], [פורסם בנבו], 28.1.08) (להלן – עניין לוי)] ואני סבור כי דברים אלו יפים גם לעניין שבפני."
--- סוף עמוד 12 ---
כן ראה גם ע"א 2001/08 (י-ם) דהן עודד נ' כתר הוצאה לאור בע"מ, (פורסם נבו).
42. המגמה אשר תוארה לעיל, דומה כי קיבלה כיוון שונה פעם נוספת במסגרת פסיקה משנת 2012 של בית המשפט העליון, כדוגמת רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חב' לתביעות בע"מ בשם מגדל חב' לביטוח ואח' (פורסם בנבו), כמו גם דנ"א 797/12 ליסטר נ' פרידנברג ואח' (פורסם בנבו- 16.8.12), ובמסגרתה מצא כב' בית המשפט העליון לשוב ולעשות שימוש בהלכת אפרופים, לצורך פרשנותו של הסכם תוך ציון כי גם תיקון חוק החוזים, אין בו כדי לשנות ממסקנה זו.