דהיינו, האם יש לראות ברכיבים השונים, אליהם הפנתה חגור, כאלו המהווים חלק ממחיר רכישת/מכירת הדלק, או לחילופין האם היה מקום לראותם כהטבות במערך היחסים אשר בין פז לרניוס, החורגים או מוחרגים ממחיר המכירה.
ההכרעה בסוגיה זו משליכה, באופן מהותי, על שאלת הפרתו של הסכם ההפעלה.
38. עסקינן בשאלה אשר הינה בראש ובראשונה שאלה פרשנית.
כ-כזו, היא כפופה להוראות הדין והפסיקה בכל הנוגע לפרשנות הסכמות חוזיות.
במסגרת סעיף 25 לחוק החוזים [חלק כללי] התשל"ג 1973 (להלן: "חוק החוזים"), הורה המחוקק כדלהלן:
"25. (א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.
(ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל.
(ב1) חוזה הניתן לפירושים שונים והייתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו.
(ג) ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים.
(ד) סעיפים 2, 4, 5, 6, 7, 8 ו-10 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, וסעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פירושו של חוזה, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם תחולה כאמור."
39. האמצעים או הכלים העומדים לרשות בית המשפט לצורך בחינת אומד דעתם של הצדדים, וחשוב מכך, מעמדם של אותם כלים וסדר העדיפות בשימוש בהם, מצאה ביטוי רב בפסיקה רחבה של כב' בית המשפט העליון.
במסגרת ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון וייזום בע"מ פ"ד מט(2) 265, (להלן: "פסק דין אפרופים"), קבע בית המשפט העליון, מפי כב' הנשיא דאז פרופ' א.ברק :
--- סוף עמוד 11 ---
"חוזה מתפרש על פי אומד דעתם של הצדדים. אומד דעת זה הוא המטרות, היעדים האינטרסים והתוכנית אשר הצדדים ביקשו במשותף להגישם. על אומד הדעת למד הפרשן מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות לו. שני מקורות אלה "קבילים" הם. בעזרתם מגבש הפרשן את אומד דעתם המשותף של הצדדים. המעבר מהמקור הפנימי (לשון החוזה) למקור החיצוני (הנסיבות החיצוניות) אינו מותנה במילוי תנאים מוקדמים כלשהם. לא נדרשת כל בחינה מוקדמת, אם לשון החוזה היא ברורה אם לאו. שאלה זו תתבהר רק בסיומו של התהליך הפרשני."