83. כידוע, מקום בו כוונתם של הצדדים לחוזה אינה ברורה דיה, ובראיות אחרות אין די, יכול וימצא המקום לבחון את הנוהג, או דרך ההתנהלות המקובלת על מנת לנסות ולהסיק מכוחה דבר כוונת הצדדים.
במסגרת סעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973 נקבע כדלהלן:
"פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה, - לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים".
84. משכך, היה מקום להוסיף ולבחון האם ניתן להסיק דבר מה לעניין כוונתם של הצדדים להליך, לרבות ייחוס תשלום זה או אחר להטבה/השבת הוצאה/ או רכיב מרכיבי הדלקים, מכוח התנהלותן של תחנות אחרות, או שוק הדלק בכללותו.
כל זאת, מתוך מטרה לנסות ולהתחקות אחר כוונת הצדדים להסכם ההפעלה.
85. מתוך חוות הדעת עולה תמונה של אבחנה והפרדה בפעילות בין תחנות דלק "כבולות" לבין תחנות "משוחררות", כאשר לשיטתו של מר כהן, קיימים פערים מהותיים בהתנהלות חברות הדלק כלפי כל אחת מקבוצות אלו, וזאת הן לעניין המחיר, הן לעניין ההטבות והן לעניין התמריצים.
במסגרת סעיף 1.6 לחוות הדעת, מתייחס המומחה לסוגים שונים של הטבות/החזרים:
- הנחות/הטבות הניתנות ישירות ללקוחות, אך עוברות דרך המפעיל בהיבט החשבונאי.
- החזרי עלויות שגרמה חב' הדלק.
- הנחות או הטבות הניתנות לצרכנים ישירות, אשר שיעורן מושב על ידי חב' הדלק למפעיל.
- הטבות ותוספות אשר אין חובה לתתן, אך הן ניתנות בין אם באופן חד פעמי ובין אם באופן קבוע על ידי חב' הדלק למפעיל.
--- סוף עמוד 25 ---
86. הגם שדומה שיש ממש באבחנות או בסוגיות אשר הועלו על ידי המומחה, לא הרים המומחה את הנטל להוכיח מהי הפעילות המקובלת- הנהוגה, או כי יש דרך פרשנות מקובלות ביחס לכספים נשוא הליך זה, אשר מתאימה גם לתחנת הדלק נשוא הדיון.
לא הוכח כי קיים נוהג/נוהל באשר לאופן החישוב של ההחזרים/ההטבות שניתנו על ידי פז למפעילים בתחנות אחרות, לא הוכח כי הנוהג תואם לדרך התנהלות התחנה הפרטנית בחגור, ולא הוכח כי התשלומים הפרטניים הם-הם אלו הקשורים לנוהג זה או אחר.
כך לדוגמא, נכונה אני לקבל את ההנחה על פיה החזרי עלויות שגרמה פז לרניוס, אינן אמורות לבוא במניין השיקולים לצורך חישוב רווח המפעיל.
עם זאת, היה על רניוס להוכיח כי אכן מדובר בהחזרי עלויות וכי אין המדובר בהטבת מחיר, כפי טענת חגור.
87. בהעדרם של נתונים עובדתיים, בדוקים על ידי המומחה, ביחס לתחנה, ומקום בו גם ביחס לתחנות אשר כונו על ידו כתחנות "כבולות", לא הוצגו על ידי המומחה נתונים ברורים באשר דרך התנהלות, היקף התשלומים, דרך רישומם, מהות ההסכמות החוזיות עם גופים וכיוצא באלו, נמצא הבסיס להשוואה ומכאן גם הכלי הפרשני בדמותו של הנוהג, לכזה שלא ניתן ליישם אותו.