חלק מהנתונים אליהם מצא המומחה להתייחס, נמצאו כאלו העומדים בניגוד לראיות אחרות אשר הוגשו לתיק בית המשפט, ולו על ידי הנתבעים עצמם.
כך לדוגמא משנשאל המומחה האם הוא מודע לקבלתו של סכום חודשי קבוע בשיעור של 31,000 ₪ כ-"קד"מ גלובאלי", טען כי הוא מודע לכך. משנשאל האם בדק למה שימש התשלום בפועל, טען כי ראה נתונים על פיהם במקרים פרטניים זה עבר באופן מלא ללקוחות.
הנתבעים לא טענו כי התשלום הנקוב עבר ישירות ללקוחות, וממילא לא הוצגו על ידי המומחה ראיות בתמיכה לטענות אלו.
(לעניין זה ראה עמדו 196 שורות 22-27 לפרוטוקול הדיון).
88. על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם כי יכול ויש לראות בתשלום מוגדר משום החזר הוצאות, תשלום במישרין לידי הלקוח או כל רכיב אחר שאינו אמור להיכלל במסגרת רווח המפעיל, היה על המומחה להציג ראיות המלמדות על זהות/דמיון בין דרך התנהלות פז במערך יחסיה בתחנות אחרות אל מול זו של התחנה נשוא הדיון.
--- סוף עמוד 26 ---
89. ואולם מחקירתו הנגדית של מר כהן עלה כי אינו ער לסוגי התשלומים השונים (הנחת סולר, לקוחות חוב, וכיוצא באלו).
בנוסף, לא ידע מר כהן לציין כי בדק בעצמו נתונים עובדתיים ומספריים המתייחסים לטענות הצדדים כגון ללקוחות האשראי, להיקף ימי האשראי שניתנו והתקבלו, לקיומם של חובות אבודים וכיוצא באלו.
90. משנתתי דעתי לכל אלו, באתי לכלל מסקנה כי לא ניתן לייחס לחוות דעת הנתבעים משקל מהותי, לצורך ההכרעה בשאלת כוונת הצדדים לעניין ייחוס התשלומים הנוספים כמו גם פערי הדוחות, לעניין רווח המפעיל.
החזרים, תשלומים וזיכויים
91. דומה כי המחלוקת בעלת המשמעות הכלכלית הגדולה ביותר בין הצדדים, הייתה זו המתייחסת לשאלת ההצדקה בהכללתם של רכיבי זיכוי/הטבה/הנחה שונים אשר ניתנו בפועל על ידי פז לרניוס, כחלק ולצורך חישוב "רווח המפעיל".
לשיטת חגור כללו זיכויים/הטבות אלו את הרכיבים הבאים:
א. החזר/זיכוי בגין תדלוק עצמי.
ב. זיכוי בסך של 30,000 ₪ בגין השתתפות בהנחות סולר.
ג. זיכוי בגין "השלמת הנחות כמותי".
ד. השתתפויות חד פעמיות.
נוכח הבסיס הראייתי השונה, תפורט התייחסותי לכל אחד מרכיבים אלו בנפרד, וכמפורט להלן:
החזרים עבור הנחת תדלוק בשירות עצמי
92. לטענת התובעת "רווח המפעיל" הושפע בין היתר מהפחתות שונות בגין הנחות שנתנו לתדלוק עצמי.
לשיטת התובעת זיכתה פז את רניוס בהחזר כספי בגין הנחות תדלוק בשירות עצמי.
זיכויים אלו אשר היה בהם כדי להגדיל את רווח המפעיל, ומכאן את חלקה של חגור, לא נכללו במסגרת הדוחות אשר הועברו על ידי רניוס לחגור, ושיעורם הוערך על ידי חגור בסך של 136,635 ₪ וזאת ביחס לתקופה שבין מאי 2005 ל-מאי 2012.