הוסיפה רניוס וטענה כי תשלום זה ניתן לתחנה, בין היתר, נוכח קיומו של קהל לקוחות מסחריים הרוכשים סולר באשראי, ומגיעים לתחנה מכוח אותן הטבות.
בהינתן הסיכון הכרוך במתן הטבה זו ללקוחות, כמו גם עלויות האשראי, הוסכם על מתן הזיכוי, ומשכך אין בינו לבין עלויות הרכישה והמכירה, דבר.
110. גם בעניין זה, לאחר שנתתי דעתי לכלל הראיות, באתי לכלל מסקנה כי יש לראות רכיב תשלום זה, כחלק ממרכיבי מחיר רכישת הדלק של רניוס מפז, ומשכך, כסכום אשר היה מקום לכלול אותו במסגרת החישוב של רווח המפעיל.
111. אין בהכרח בשם או בכותרת אשר ניתנה להטבה כדי להגדיר את תוכנה, או את שאלת ההצדקה בשיוכה למחיר הרכישה או המכירה של הדלקים.
עם זאת, יכול ויהא בה כדי סמן או משום "דבר מה נוסף", המצטרף לכלל הראיות הרלוונטיות, עד כדי יצירת תמונה עובדתית אחת.
בנוסף, העובדה כי פז מצאה לזכות את רניוס בסכום זה או אחר, אינה הופכת את אותו סכום, בהכרח, לרכיב מתוך עלות רכישת הדלקים.
משכך, מקום בו היה מוכח כי השימוש או המטרה בשלה הוקצה אותו סכום או ניתן אותו זיכוי, היה אחר מזה הנטען על ידי חגור, יכול והיה בכך כדי להביא לשלילית טענותיה באשר לזכאות לקבל עמלה ביחס לאותו סכום.
--- סוף עמוד 32 ---
112. כפי שצוין לעיל, הצדדים לא היו חלוקים ביניהם ביחס לעובדה על פיה ניתן לנתבעים זיכוי בהיקף של 30,000 ₪ לחודש, החל מנקודות זמן מסוימת.
השאלה היחידה הייתה האם מדובר בזיכוי שצריך לכלול אותו כנתון לצורך חישוב מחיר הדלק, או שמא כרכיב- או כתשלום אשר ייעודו אחר.
113. מנספח 1 לתצהירו של המצהיר מטעם פז, מר בן צור מיום 4.12.13 עלה כי בחשבונית אשר הומצאה לידי רניוס, כהודעת זיכוי, נרשם במפורש כי מדובר בסולר. בהערות נרשם : "השתתפות בהנחת סולר לפי מכתב 01.11"
הנתבעים לא הציגו כל ראיה בדבר פניה, התייחסות או הודעה מטעמם כי נפלה טעות באותו זיכוי או כי זה ניתן מטעמים אחרים, שאינם בגדר השתתפותה של פז בעלויות רכישת הסולר – דהיינו מתן הנחה קבועה ביחס למוצר זה.
מר בן צור טען במסגרת חקירתו הנגדית כי מדובר היה בהטבת מחיר דלק, שמקורה בטענות הנתבעים לירידה ברווחיות. (לעניין זה ראה עמוד 52 שורות 1-3, עמוד 53 שורה 32 לפרוטוקול הדיון).
במסגרת הדיון בפני, עלו בחקירתו הנגדית של מר יעקב קמיר טענות קשות כלפי פז, בין היתר, לעניין מחיר הסולר לצרכן, והקושי להיוותר "תחרותיים" אל מול התחנות האחרות עקב כך.