השתתפות חגור בקידום המכירות של רניוס
171. שיעור הנזק שהוערך על ידי חגור ביחס לרכיב תביעה זה, בתביעה המקורית ובמסגרת התביעה שכנגד המחוזית עמד על סך של 843,522 ₪. ( לפי 653,420 ₪ ביחס לתקופה הנקובה בכתב התביעה וסך של 190,102 ביחס לתקופות הנקובות במסגרת התביעה שכנגד המחוזית).
לטענת התובעת, העלתה הבדיקה הכלכלית כי רניוס נהגה להפחית מהתשלומים החודשים המגיעים לחגור, סכומים שונים בגין השתתפות חגור בקידום המכירות של רניוס, וזאת בניגוד להורות ההסכם ומבלי שניתנה לכך הסכמת חגור.
172. הוסיפה חגור וטענה כי בעבר אושרה לרניוס הפחתה חד פעמית של סכום בשיעור של 12.5% מההכנסה החודשית לצרכי קידום המכירות, אך אישור זה היה מוגבל לתקופה של שלושה חודשים בין התאריכים 1.4.03 ל- 1.7.03, וזאת בלבד.
173. על אף הגבלת והגדרת משך התקופה להפחתה, המשיכה רניוס להפחית, באופן קבוע, מהתשלומים החודשיים המגיעים לחגור, סכומים שונים, מידי חודש, בגין השתתפות חגור בהוצאות קידום המכירות וזאת בניגוד להוראות ההסכם.
174. הסכום אשר הוערך על ידי חגור כסכום לו היא זכאית בחוזר בגין הפחתה זו הועמד על ידה בסך של 462,679 ₪ בתוספת מע"מ. (ראה סעיפים 84-90 לתצהיר רופא) וכן סך של 104,753 ₪ בתוספת מע"מ בגין התקופה שבין יולי 1995-מאי 2005 ובין ספטמבר 2012 לפברואר 2013.
175. לטענת הנתבעים, בתחילת הפעילות המשותפת היו ההפחתות מתבצעות על בסיס חודשי, כנגד הצגת נתונים על ידי הנתבעים וקבלת הסכמת חגור באופן פרטני.
בהמשך, ונוכח העיסוק הרב הכרוך בכך, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה על פיה תחול הפחתה קבועה ומוסכמת שתעמוד על שיעור של 12.5% מהתשלום המגיע לחגור, דהיינו מתוך ה- 31.5% מרווח המפעיל.
--- סוף עמוד 48 ---
176. לשיטת הנתבעים, סיכום זה הושג בפגישה עם חברי הוועד של חגור במהלך החודשים מרץ או אפריל 2003, תוך שההסכמה לא הוגבלה בזמן, הגם ההבנה כי יכול ותיבחן בעתיד מחדש.
177. על בסיס הסכמה זו שולמו התשלומים השונים לחגור החל מאותו מועד ועד סמוך להגשתה של התביעה, תוך שחגור אינה מעלה, במהלך כל אותן שנים, כל טענה לעניין זה.
משכך, יש ממילא לראות את התנהלות הצדדים בפועל, כזו המשקפת את ההסכמות ביניהם.
178. בעניין זה, משנתתי דעתי לכלל הראיות והעדויות, באתי לכלל מסקנה כי יש לאבחן בין שאלת קיומה של הסכמה חוזית , על בסיס התנהגות, לבין שאלת תום הלב בקיום החיובים החוזיים.