על כן, יש לקבוע, כי הוכחה קיומה של עילת תובענה ברמה הנדרשת לצורך מתן היתר ההמצאה.
--- סוף עמוד 9 ---
15. בן חנוך טוען, כי לא ניתן להסתמך כלל על התצהיר שהוגש, מאחר וזה אינו נשען על עובדות שבידיעתה האישית של המפרקת, והיה על המפרקת לתמוך את הבקשה בתצהיר הנשען על ידיעתו האישית של המצהיר. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט, לפיה יש להקל בדרישת התצהיר בכל הנוגע למפרק חברה:
"בכל הנוגע לחובה לתמוך בקשות בכתב בתצהיר, דומה כי הנסיבות בהן פועל מפרק, או בעל תפקיד דומה, מחייבות התייחסות שונה לבקשות המוגשות על ידו. לעתים קרובות, המפרק הוא אדם שלא היה קשור לחברה ועד למינויו לתפקיד לא הכיר את החברה או את הגורמים שפעלו בה. לפיכך הוא עשוי להימצא במצב של נחיתות אינפורמטיבית. במקרים לא מעטים אין המפרק זוכה לשיתוף פעולה מצד האורגנים לשעבר של החברה או בעלי מניותיה. זאת, במיוחד כאשר מתעוררים חשדות לניהול לא תקין של החברה או להפרת חובות שונות על ידי גורמים אלו. בנסיבות אלו, דומה כי אין מקום לדרוש מהמפרק לתמוך את הבקשות שהוא מגיש בתצהיר" (רע"א 3032/08 רייך נ' כהן, עמ' 10 (פורסם בנבו) (2.9.09)).
הארועים בגינם הוגשה הבקשה מציגים מקרה מובהק בהם מצוייה המפרקת בנחיתות אינפורמטיבית, תוך שהיא נאלצת להסתמך על מידע שהגיע אליה ממקורות שונים, כמו גם על חוות דעת, על מנת לבסס את הבקשה למתן הוראות שהוגשה על ידה. גם אם אין מקום לוותר כליל בנסיבות אלה על הגשת תצהיר, איני סבורה כי יש מקום לדרוש שהתצהיר יוגש כולו על ידי מי שהמידע הוא בידיעתו האישית, באופן אשר יש בו כדי להטיל נטל לא סביר על המפרקת.
כמו כן, לא שוכנעתי, כי ישנה הצדקה לסטות מהכלל הרגיל ביחס לבקשות המוגשות על ידי מפרק ולדרוש הגשת תצהיר על ידי מי שהדברים מצויים בידיעתו האישית, רק מאחר ועסקינן בהליך ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט. גם אם אין להקל ראש בהטלת סמכותו של בית משפט בישראל על נתבע המתגורר מחוצה לה, בסופו של יום המדובר בהליך ביניים בלבד, אשר אינו דן בטענות בין הצדדים לגופן, ודי בהקשר זה בתצהיר כפי שהוגש.
16. טרם סיום יוער, כי התנהלותו של בן חנוך בהקשר זה מעוררת אי נוחות, שכן הוא מבקש להסתתר מאחורי טענות פרוצדורליות אשר אין בהן ממש, על מנת לעכב את הדיון בבקשה לגופה. לא למותר לציין בהקשר זה, כי ביום 5.4.17 קבעתי כי אין תוקף להמצאת הבקשה
--- סוף עמוד 10 ---