במילים אחרות, כך לשיטתה של השופטת אלשיך, בהליך חדלות פירעון עשוי פיקוחו של בית המשפט על הפיצוי המוסכם להפוך קפדני יותר מאשר בעת דיון בסכסוך בין צדדים סולבנטיים. זאת, תוך הקפדה כי הפיצוי המוסכם אינו גולש לעשיית עושר חסרת רסן על חשבון יתרת הנושים. ראשית, על בית המשפט להקפיד כי מקום שראש נזק פלוני מכוסה בתניית פיצוי מוסכם, לא יידרשו בגינו פיצויים נוספים, כדי שלא ייווצר מצב של כפל פיצוי. שנית, משום ששימוש בתניית פיצוי מוסכם עלול לגרום נזק לצדדים שלישיים, על בית המשפט לפרש בצורה מרחיבה ו"נדיבה" מעט יותר מהרגיל את הסיפא של סעיף 15 לחוק התרופות (אלשיך ואורבך, עמ' 713-712; עניין תבל, פסקאות 52-48).
(ב) בבש"א (מחוזי ת"א) 24654/07 עו"ד איתן ארז נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ [פורסם בנבו] (20.8.2008) נדונה בקשה של מפרק להורות על בטלותה של הוראה בהסכם שכירות שלפיה, עם כניסתה לפירוק של השוכרת תהיה למשכירה זכות מיידית לבטלו, תוך שהיא מקימה זכות לפיצויים מוסכמים. השופטת ו' אלשיך קבעה כי אין לפסול את האפשרות שייתכנו מצבים שבהם תבוטל הוראה חוזית המגדירה כניסה לפירוק כהפרה יסודית המקנה זכות לפיצוי מוסכם; זאת, מתוך ראיית טובתם של הנושים, שכן תניה כזו, אשר מקנה לצד השני זכות לפיצויים מוסכמים עם כניסתו של המשכיר לפירוק, משמעותה גריעה מקופת הנושים ועלולה להיחשב העדפת נושים אסורה. עם זאת, באותו מקרה, לא מדובר היה בתניה שהקנתה באופן אוטומטי זכות לפיצוי מוסכם, ולכן לא מצא בית המשפט כי התניה נגועה בפסול אשר מצדיק את ביטולה המוחלט.
(ג) בפר"ק (מחוזי ת"א) 1315/06 עו"ד רונן מטרי בתפקידו ככונס נכסים של חברת שרותי השומרים 1989 אבטחה שמירה ונקיון בע"מ נ' מועצה מקומית אורנית [פורסם בנבו] (16.11.2010) הגיעו הדברים לידי יישום בפועל: המועצה המקומית אורנית קיזזה לחברה הנדונה, עם כניסתה לפירוק, סך של 50,000 ש"ח בגין פיצוי מוסכם, על יסוד סעיף בהסכם בין הצדדים, אשר הגדיר את עצם ההיקלעות לפירוק כהפרה. השופטת ו' אלשיך קבעה כי סעיף אשר הופך את עצם ההיקלעות לפירוק לעילה לתשלום נוסף, כאשר אין לו כל הצדקה אחרת ביחסים בין הצדדים, מנוגד לדיני חדלות הפירעון והוא בגדר העדפת נושים ברורה.
30. אכן, כל עוד חברה היא סולבנטית, עקרון חופש החוזים הוא עקרון על ובית המשפט ככלל ייטה לכבד תניות של פיצוי מוסכם, בכפוף לסמכות להפחית את הפיצוי המוסכם, בהתאם לסעיף 15(א) לחוק התרופות, כמפורט לעיל. עם זאת, היקלעותה של חברה לחדלות פירעון ובעקבות זאת לפירוק, משנה את נקודת האיזון ואת ההתייחסות לתניות חוזיות בין הצדדים; במצב של חדלות פירעון, כאשר ברור כי נכסי החברה אינם מספיקים לכיסוי מלוא החובות כלפי כלל הנושים, עקרון חופש החוזים עשוי לסגת, במידה מסוימת, מפני עיקרון השוויון וטובת הנושים האחרים.