8. הנתבעת 2 הגישה הודעת צד שלישי כנגד מר רמי גבע בה היא טוענת כי בכל סכום בו תחוייב תהיה זכאית לשיפוי מלא ממנו, וזאת משום שבתקופה הרלוונטית קיבל אמון מלא מצידה והיה הרוח החיה בחברה ולא בכדי נקראה החברה על שמו. לטענתה היה בקשר שוטף עם התובעת ומר דוד, אך מעל באופן בוטה באמונה תוך ניצול חוסר מעורבותה בשל מחלתה תוך גרימת נזקים כבדים לנתבעות. להפתעתה התברר כי נפלה קורבן למעשי מרמה ומר גבע התברר כנוכל סדרתי עליו התלוננה במשטרת ישראל.
9. הנתבעת 2 הגישה תצהיר של מי שמסר את ההודעה לצד ג' וההזמנה לדין לאשת הצד השלישי בכתובת מגוריו. הצד השלישי לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיוני בית המשפט.
התצהירים והעדויות:
10. מטעם התובעת הגיש תצהיר עדות ראשית מר אבי דוד שהיה מנהל התובעת בתקופה הרלוונטית, בו הצהיר כי שלושת השיקים האחרונים הנ"ל לא הופקדו מפני שהחשבון הוגבל כבר בחודש יוני 2009. לתצהירו צרף מר דוד עשרות חשבוניות ותעודות משלוח ידניות. לדבריו החל מחודש יוני 2009 משראה שהשיקים של הנתבעת 1 חוזרים, עצר את המכירה לנתבעת 1 באשראי והסכים למכור לה רק כנגד תשלום מזומן. זכור לו מקרה בו הנתבעת 2 שלחה אחד מעובדיה בשם איימן במכוניתה הפרטית על מנת לרכוש מוצרים במזומן. לטענתו הנתבעת 2 הזמינה אותו לאירועי חברה לפחות פעמיים במהלך תקופת ההתקשרות ואף השתתפה בחתונתו. ברוב המקרים הסחורה סופקה לחצר ביתה והיו גם מקרים שסופקה לסניפיה בירושלים, בחדרה ולמשרדי הנתבעות בי-ם. הנתבעת הבטיחה לאורך כל התקופה שתפרע את חובה וסיפרה כמה הוא יקר וחשוב לה. היא ביקשה ממנו להתחשב בה בשל מצבה הרפואי ואמרה שהיא עומדת לקבל סכום גדול מהגרוש שלה וביקשה שימתין. בשלב כלשהו ביקשה שיפסיק ליצור עימה קשר והפנתה אותו לעורך דינה, אשר אמר לו שהוא מטריד את הנתבעת 2 ושעליו להפסיק ליצור עימה קשר, וטען שהם יהיו עימו בקשר לגבי התשלום, אולם אף אחד לא פנה אליו ולא הסדיר את החוב. לאורך הדרך הנתבעת 2 לא גילתה לו על מצבה הכלכלי האמתי של הנתבעת 1 ושאין ביכולתה לפרוע את החוב.
מחקירתו הנגדית עלה כי הכיר את הנתבעת 2 כשנתיים שלוש לפני הקמת הנתבעת 1, ולכן מבחינתו מלכתחילה הנתבעת 1 נחשבה לקוחה טובה ולא היה צורך בבדיקות; הנתבעת 2 הינה אדם טוב לשעבר; גם היום אינו מבצע בדיקות ב-D.B.I ובתקופה ההיא כלל לא ידע להוציא נסח מרשם החברות; נכון להיום הם שינו מדיניות , פותחים כרטיס לקוח מסודר, מחתימים ערבות אישית כשזה אפשרי, למעט בחברות גדולות; הם נתנו לנתבעת 1 אשראי; בעבר עבדו בשיטה ידנית אך כיום הם מעסיקים כעשרה עובדים ופועלים בשיטה ממוחשבת. הנתבעת 2 הייתה מבצעת את ההזמנות ושולחת עובדים לאסוף אותם; אין בבעלותו עסק משותף עם מר גבע; בכרטסת כתוב לעיתים את שם החברה המלא ולעיתים רק גבע משום שמדובר בקיצור בהקלדה. קב זה קיצור של המילה קבלה; בת/4 יש הערה בכתב יד שלו שההזמנה בוצעה על ידי מר גבע, המילה "מאושר" מראה כי ההזמנה אושר על ידי הנתבעת 2; ההזמנות היו מסופקות לביתה, למשרדה באוסישקין 50; חלק מתעודות המשלוח לא חתומות כי בעבר היו עושים טעויות ולא מחתימים תמיד וכיום אינם מתנהלים כך כיוון שלמדו מהמקרה; רוב ההזמנות בוצעו או אושרו על ידי הנתבעת 2 מלבדה היה את עובדיה, גבע, שי ואיימן; הנתבעת 2 רימתה אותו בתקופה האחרונה והייתה מבטיחה כל הזמן טלפונית לשלם ולעמוד מאחורי החוב כדי שימשיך לספק לה סחורה. היא הייתה אומרת שהיא אמורה לקבל סכום גדול ושהתובעת תקבל את כל הכסף שמגיע לה עד השקל האחרון; הוא לא ביקש ממנה שטר חוב או ערבות אישית כי היה תמים; אין לו פניה בכתב לנתבעות כי התנהל טלפונית; הוא לא ביקש את הסחורה חזרה כי מדובר בחומרים מתכלים או שנעשה בהם שימוש; הוא מעולם לא קיבל שיק אישי של הנתבעת 2 ממנה, אך קיבל מעובדיה מזומן; מלבדו סיפק את הסחורה לתובעת גם עובד בשם קובי שעובד אצלו עד היום; גם כאשר שיקים שלה חזרו הוא המשיך להתנהל איתה כרגיל כי אמרה לו שלא ידאג והייתה מחליפה את השיקים אך גם הם היו חוזרים; אם היה מחתים אותה על ערבות אישית כל זה לא היה קורה.