ממשיכה וטוענת התובעת כי מתדפיס רשם החברות עולה כי הנתבעת 1 לא שילמה אגרת רשם החברות משנת 2008 וכי הוכרזה כ"חברה מפרת חוק". עוד עולה כי הונה הרשום של החברה הינו 40,000 מניות ששוויין 40,000 ₪ וכולן בבעלות הנתבעת 2. על הנתבעת 2 היה לדעת כי אין ביכולת הנתבעת 1 לשלם את סכום השיקים והיא ידעה על כך במועד חתימתה על גביהם, אך חרף זאת המשיכה הנתבעת 2 לבצע הזמנות ולתת תמורתם שיקים, ללא יכולת פירעון, ובכך נטלה סיכון בלתי סביר, תוך ניהול הנתבעת 1 במימון "דק". כתוצאה מכך הונתה הנתבעת 2 את התובעת תוך ניצול מסך ההתאגדות וישותה המשפטית הנפרדת של הנתבעת 1. לכן על בית המשפט להרים מסך ההתאגדות ולחייב גם את הנתבעת 2 באופן אישי . סכום החוב בשערוך ליום הגשת התביעה הינו 66,241 ₪. לביסוס כתב התביעה צרפה התובעת את העתק השיקים הנ"ל מצדם הקדמי, תדפיס רשם החברות בנוגע לנתבעת 1 וכרטסת פנימית מהנהלת החשבונות בחברה.
6. לטענת הנתבעת 1 התובעת לא צרפה חשבוניות/ קבלות ותעודות משלוח חתומות, לא פרטה בכתב התביעה מהם הפריטים שהוזמנו לכאורה ובגינם שולמו השיקים ולכן נמנע ממנה להתייחס לטענות אלו. הנתבעת 1 מכחישה קבלת הפריטים וביקשה לדחות התביעה על הסף מחמת אי קיום עילת תביעה ופירוט מינימלי, היעדר יריבות, חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי בית משפט. לטענתה נפלה קורבן למעשי המרמה של רמי גבע שהיה "הרוח החיה" מאחורי הנתבעת 1 ומי שהיה בקשר שוטף עם מר אבי דוד, הבעלים של התובעת. מעלליו של מר גבע נעשו בתקופה בה חלתה הנתבעת 2 ונאלצה להיות פחות מעורבת בענייני הנתבעת 1, ובגין מעללים אלו הגישה נגד מר גבע תלונות במשטרת ישראל. התברר לה כי נגד מר גבע ואחיו הוגשו תלונות דומות למשטרה. בנוסף, התביעה הוגשה בשיהוי ניכר ללא מתן כל הסבר תוך גרימת נזק ראייתי רב. בעת הרלוונטית, מר דוד ומר גבע היו מודעים לקשיי החברה ועל אף זאת מר דוד לא דרש כי הנתבעת 2 תתחייב באופן אישי כלפי התובעת. לאור כל זאת ביקשה לדחות התביעה ולחייב התובעת בהוצאות הנתבעת 1.
7. לטענת הנתבעת 2 מדובר בתביעה טורדנית קנטרנית חסרת תום לב המעלה טענות מופרכות ומאולצות תוך שימוש לרעה בהליכי בית משפט ובניסיון לזכות ברווח קל.
לטענתה אין סיבה להרים מסך ההתאגדות מאחר ולא הייתה "הרוח החיה" מאחורי הנתבעת 1, אלא מר גבע. לטענתה גבע היה בקשר שוטף עם מר דוד, הבעלים של התובעת, במיוחד בעת בה נאלצה להתמודד עם גילוי מחלה קשה. מר דוד ידע על הקשיים אליה נקלעה הנתבעת 1 כבר באפריל 2009 אך על אף זאת לא דרש ערבות אישית והמשיך לקלוט הזמנות ממר גבע. הפסיקה צמצמה מאוד את השימוש בהרמת מסך ההתאגדות והתובעת לא הצביעה על טעם ממשי ונכון כדי להרימה. בנוסף התובעת הגישה תביעה זו בשיהוי ניכר ללא כל מתן הסבר וגרמה לה לנזק ראייתי רב.
לנתבעת 2 זכור כי בוצעה הזמנה אחרונה מהתובעת בחודש מאי 2009 והיא נאלצה להגיש שתי תלונות במשטרה כנגדו בטענות של גניבה, מרמה, זיוף ושימוש במסמך מזוייף בניסיון לקבל דבר מה. כמו כן ידוע לה על תלונות דומות שהוגשו נגד מר גבע ואחיו מר עופר גיל קסטיאל.