אציין כי בפסיקת בתי המשפט המחוזיים אומצו במשך הזמן תנאים דומים, אך לא זהים (ראו: פסק הדין המנחה בעניין רוס לעיל; ע"א (מחוזי י-ם) 6403/05 ביטון נ' דיירי הבית המשותף [פורסם בנבו] (15.2.2006); עש"א (מחוזי חי') 5863-12-16 אביטן נ' נציגות הבית המשותף [פורסם בנבו] (4.4.2017); לפסיקה נוספת בערכאות השלום ראו: ת"ק (שלום כ"ס) 7660-07-10 בנישטי נ' ירושלמי [פורסם בנבו] (1.2.2011); ת"א (שלום ראשל"צ) 1521-09 ענבר סנטר ניהול נכסים בע"מ נ' דוד דואני [פורסם בנבו] (29.11.2012)).
טרם בחינת המקרה שלפנינו יודגש שוב כי דרך המלך להתמודדות עם פגם ברכוש המשותף היא באמצעות פניה לנציגות הבית המשותף, וככל שזו אינה נעתרת לתיקון הפגם – על הדייר לפנות בתביעה למפקח נגד הנציגות, על מנת שיכריע בסכסוך. אם בחר הדייר, במקרה שסירבה הנציגות לתקן, שלא להגיש תביעה למפקח, אלא הוציא מכיסו ותיקן את הפגם בעצמו – אזי על מנת לקבל שיפוי יאלץ לעמוד בנטל להוכיח את התנאים שפורטו לעיל. ובקצרה: ליקוי שחובת הנציגות הייתה לתקנו; פניה לנציגות וסירובה לתקן; דחיפות הגוברת על אפשרות הפניה למפקח; פגיעה קשה ביכולתו לעשות שימוש בנכס; תיקון הליקוי בצורה נאותה; וכן כאמור יש משקל לעלות התיקון.
8. מן הכלל אל הפרט. המבקש טוען שפנה לנציגות הבית המשותף טרם התיקון, ושהיא אף הסכימה לביצוע העבודות – ראיה לכך לגישתו של המבקש היא "קבלת הקיזוז" לפיה חובו של המבקש לנציגות יקוזז עם ההוצאות שהוציא לתיקון חגורת הגג. עוד טוען המבקש כי הוכיח שהליקוי היה ברכוש המשותף – בכך שהוכיח שמקור הרטיבות הינו מחגורת גג הבניין, ולא משטח גג הבניין המהווה את תקרת ביתו של המבקש. כמו כן נטען שהוכח כי הליקוי תוקן בצורה נאותה – זאת לפי חוות דעת מומחה מטעם המבקש. לבסוף נטען כי הליקוי תוקן במחיר סביר, מה גם שהמשיבה לא העלתה טענות בדבר הפרזה בהוצאות התיקון.
בעניינים אלו מקובלות עלי קביעות המפקח ולא מצאתי טעם להתערב בהן. המפקח קבע כי המבקש לא פנה לנציגות הבית המשותף ולדיירים האחרים בדרישה לתקן את הגג המשותף. אומנם המבקש טוען כי הנציגות הסכימה לביצוע התיקונים, אך לא ביסס זאת בפני המפקח. במיוחד יש להדגיש את העובדה שלא הוכחה דחיפות לתיקון הליקוי, באופן שפניה למפקח לצורך הכרעה בסכסוך הייתה מביאה להחמרת הנזק באופן משמעותי. תנאי זה הינו חיוני והכרחי על מנת שדייר יזכה לשיפוי בגין הוצאות שהוציא לתיקון ליקוי ברכוש משותף, שכן המסלול הרגיל מחייב פניה למפקח במקרה של סירוב הנציגות לתקן. כמו כן לא הוכח שפניה למפקח תביא לפגיעה קשה ביכולתו של המבקש לעשות שימוש בנכס. אם כן, בענייננו היה על המבקש לפנות למפקח על מנת שיכריע בסכסוך כדרך המלך, או לחלופין להציג ראיה חותכת לכך שהוסכם עם הנציגות שיתקן את הליקוי על חשבונו ויקבל שיפוי. כאמור ראיה כזו לא הוצגה.
9. הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 6,000 ש"ח.