פסקי דין

סעש (י-ם) 67436-06-16 ניר אפרים נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות - חלק 11

26 דצמבר 2017
הדפסה

יצוין, כי לא נעלמה מעיננו טענת הנתבעת לפיה התובע היה זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי אבטלה בתקופה הרלוונטית, קרי – חודש מאי 2016. אולם, אין בידינו לקבל טענה זו. ראשית, פיצויי הפיטורים להם היה זכאי התובע ממקום עבודתו הקודם אינם מהווים תחליף לשכר העבודה אצל הנתבעת. שנית, לא הוכח בפנינו כי התובע אכן היה זכאי לדמי אבטלה בחודש מאי 2016. הנתבעת לא דרשה במסגרת הליכי גילוי המסמכים אסמכתאות לעניין זה. בעדותו ציין התובע כי הוא "אינו זוכר" עד מתי היה זכאי לדמי אבטלה . משכך, ישנו ספק אם התובע אכן היה זכאי לדמי אבטלה בחודש מאי ובאיזה שיעור. אמת, התובע יכול היה להבהיר נקודה זו לעומקה, אולם משהנתון הרלוונטי לא הוכח בפנינו, הרי שאין בטענה זו כדי לשנות קביעתנו בדבר גובה הפיצוי נוכח אובדן הכנסה במקרה דנן.

41. אשר לפיצוי בגין נזק שאינו ממוני (כרכיב עונשי נוכח התנהלות הנתבעת ובשל עוגמת נפש) - בפסיקת בית-הדין הארצי נקבע כי לצד פיצוי בגין נזק ממוני ניתן אף לפסוק, במקרים מתאימים, פיצוי בגין נזק שאינו ממוני. כך לדוגמא, נפסק כי ישנם מקרים המצדיקים פסיקת פיצוי עונשי, לצורך הרתעה והכוונת התנהגותם של הצדדים ליחסי העבודה. או אז יש לשקול אף את טיבה של ההעסקה; ציפיותיו של העובד להתקשרות לאורך זמן; צידוק מעשה הפיטורים; הסדרים המיוחדים לכל מעסיק, ושיקולים אחרים כיוצא באלה. כמו-כן, נפסק כי בשל פיטורים שלא כדין ניתן אף לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש. שיעורו של הפיצוי צריך להיקבע על פי מידת חוסר תום הלב בפיטורי העובד. ככל שמדובר בפיטורים שרירותיים יותר ובהליך לקוי יותר, כך יש להניח שנגרמה לעובד עוגמת נפש רבה יותר, כך שסכום הפיצוי שיהא על המעסיק לשלם יהיה גבוה יותר. סכום פיצוי זה אפשר שיגדל, ככל שיוכחו נסיבות אישיות קשות יותר אצל העובד עקב התנהלות המעסיק. לצד זאת, יצוין כי ההלכה היא כי פיצויים בגין עוגמת נפש אינם נפסקים כדבר שבשגרה, אלא במקרים קיצוניים ויוצאי דופן בחומרתם. עוד נקבע, שאין להרבות בשיעור הפיצוי בגין עוגמת נפש .

42. במקרה הנדון, בשים לב לנסיבות הפיטורים; בשים לב לכך שטענת הנתבעת, לפיה ההחלטה בעניינו של התובע הייתה בלתי נמנעת נוכח אילוצי תקינה – לא הוכחה; נוכח קביעותינו לעיל לעניין התנהלות הנתבעת והצורך בהרתעתה מפני חזרה על התנהלות זו, אנו סבורים כי יש להטיל על הנתבעת תשלום פיצוי עונשי. כמו-כן, בשים לב לכך שהתובע ויתר על אופציות תעסוקה אחרות כאשר המתין לתחילת תפקידו אצל הנתבעת; בשים לב לכך שהתובע נדרש לערוך הכנות שונות מבחינה משפחתית לצורך תפקידו אצל הנתבעת (כפי שנטען על-ידו, טענות שלא נסתרו ואשר אנו מקבלים במלואן, עליהן אף העיד בעדותו בפנינו) ; וכן בשים לב לנסיבות החריגות שלפנינו במסגרתן העסקת התובע הסתיימה שלא כדין עוד בטרם החלה העסקתו בפועל, אנו סבורים כי יש להטיל על הנתבעת אף תשלום פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע.

עמוד הקודם1...1011
12עמוד הבא