38. אשר לפיצוי בגין נזק ממוני (אובדן הכנסה) - התובע טען, כאמור, כי נגרם לו נזק ממוני של אובדן הכנסה נוכח התנהלות הנתבעת. בגין רכיב זה תבע פיצוי בסך 30,000 ₪, תוך שציין כי סכום זה הנו נגזרת של שכר עבודה בסך 10,000 ₪ לחודש, אותו היה צפוי לקבל תמורת עבודתו אצל הנתבעת למשך התקופה המינימלית בה היה צפוי להיות מועסק (החלפה ל- 3 חודשים של עובדת היוצאת לחופשת לידה). התובע טען כי גובה השכר הצפוי נמסר לו על-ידי הגב' מסוסני בשיחה טלפונית . הנתבעת טענה כי התובע אכן היה עתיד לקבל שכר תמורת עבודתו, אולם לטענתה התובע היה צפוי להשתכר פחות מ- 7,000 ₪ בחודש. כמו-כן נטען, כי התובע לא פעל להקטנת נזקו.
39. הכלל בדבר נטל ההוכחה במשפט האזרחי הוא 'המוציא מחברו עליו הראיה', ומשמעו כי על בעל דין המבקש לזכות ביתרון או בהנאה כלשהי מכוח המשפט המהותי, להוכיח במאזן ההסתברויות כי מתקיימות העובדות המבססות את אותה זכות. עם זאת, לעניין גובה השכר אשר היה עתיד להשתלם לתובע חלה בעניינו דוקטרינת "ההודאה וההדחה", שמכוחה נטל ההוכחה מתהפך. דוקטרינה זו חלה כאשר נתבע מודה בעובדות המהותיות המקימות את עילת התביעה, אך מוסיף עליהן עובדות נוספות שבעטיין התובע אינו זכאי לסעד המבוקש . במקרה שלפנינו הנתבעת אכן הודתה כי התובע היה צפוי לקבל שכר תמורת עבודתו, אולם טענה, כאמור, כי גובה השכר נמוך מגובה השכר לו טען התובע. עם זאת, הנתבעת לא הציגה כל תימוכין לטענתה לעניין גובה השכר, זאת על אף שבידיה בלבד (להבדיל מן התובע) לערוך סימולציית שכר ולהצביע על גובה השכר לו היה זכאי התובע לוּ היה מתחיל בביצוע התפקיד. הנתבעת אף לא הציגה תצהיר או עדות של הגב' מסוסני, אשר עודה עובדת בנתבעת, על-מנת להפריך את טענת התובע בדבר שיחתו עמה ובדבר גובה השכר שנמסר לו כאמור . משטענת הנתבעת לא הוכחה, אנו מקבלים את טענת התובע כי גובה השכר החודשי לו היה זכאי לו היה מתחיל בתפקידו אצל הנתבעת הנו 10,000 ₪.
40. בפסיקת בית-הדין הארצי נקבע, כי שיעורו של הנזק הלא ממוני ראוי להיקבע על-פי הפסד שכר העבודה שנגרם לעובד כתוצאה מפיטוריו בחוסר תום לב ואיבוד מקור פרנסתו . בעדותו לפנינו ציין התובע כי בסופו של יום החל לעבוד במקום עבודה אחר בתחילת חודש יוני 2016. קרי- על אף הנטען על-ידי הנתבעת, התובע פעל להקטנת נזקו. התובע לא נשאל ואף לא ציין מהו גובה השכר שניתן לו במקום העבודה החלופי שמצא . נוכח האמור, ובשים לב לכך שבהתאם לסיכום בין הצדדים היה התובע עתיד להתחיל את עבודתו אצל הנתבעת במהלך חודש מאי, ובסופו של יום ביום 1.5.2016, אובדן ההכנסה אשר נגרם לתובע הנו בגובה של כחודש עבודה אחד, קרי – 10,000 ₪. לפיכך, אנו סבורים כי התובע זכאי לפיצוי בסך 10,000 ₪ נוכח אובדן הכנסה במקרה דנן.