91. מר הדר. מר הדר הורשע בעבירה של צד להסדר כובל, במסגרת אישום מס' 11. באישום זה מדובר בהגשת הצעת מחיר של ארד לעיריית נהרייה, אותה תיאם מר הדר עם מר אלטמן. בהכרעת הדין נקבע, כי מחירים בהם נקב מר אלטמן בשיחה בין השניים, היו מוטים כלפי מעלה, בהשוואה להצעת מחיר קודמת של מדי ורד. נקבע, כי הדבר מעצים את האופי האנטי תחרותי של הדיאלוג בין המתחרים. בה בעת נקבע, כי השיחה לא גרמה להעלאת מחירים מצידה של ארד. הצעת המחיר שהגישה ארד בהמשך לכך תאמה את המוסכם בשיחה. בהמשך לכך, ולקבלת הזמנה מעיריית נהרייה (בסך של 23,125.50 ₪), לא ביצע מר הדר את ההזמנה, אלא לאחר שיחה נוספת (של מר האוזמן) עם מדי ורד.
92. מר הדר טוען, כי יש לבטל את הרשעתו. כפי שצוין בהכרעת הדין, הכלל הרחב הוא, כי אדם אשר נקבע לגביו שביצע עבירה, דינו להיות מורשע בביצועה. הימנעות מהרשעה הינה חריג לכלל. הפעלת הסמכות שלא להרשיע מותנית בשני תנאים עיקריים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה, ובהם שיקולי הלימה והרתעה. שנית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה ובלתי מידתית בשיקום הנאשם (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997)).
93. אשר ליסוד הראשון. בעבירה הנדונה, בנסיבות ביצועה, יש יסוד מהותי של חומרה. מר הדר נטל חלק פעיל, יוזם ומשמעותי בגיבושו של הסדר כובל. מדובר בעבירה אשר טמון בה מעצם טיבה יסוד מהותי של פגיעה בתחרות החופשית, הגם שלא נעשתה במסגרת של הליך תחרותי. כפי שצוטט לעיל, ערך התחרות החופשית הינו "ערך מרכזי בשיטתנו הכלכלית, החברתית והמשפטית". עמדתי לעיל גם על כך, שבעבירות הגבלים עסקיים נקבעה נקודת מוצא עונשית של מאסר מאחורי סורג ובריח, וכן קנס כספי משמעותי. ממדיניות זו משתמע בבירור כי מדובר בעבירות אשר על פי טיבן וחומרתן אינן מתיישבות ככלל עם הימנעות מהרשעה או עם ביטול הרשעה.
94. צוין לעיל גם, כי המדובר בעבירה אשר הסיכון לחשיפתה אינו רב. מעצם טיבו של העניין, הצדדים להסדר כובל הם שותפי סוד. גילוי מעורבותם בהסדר עלול לפגוע, בראש ובראשונה, בהם. יש להם תמריץ חזק שלא לחשוף את קיומו של ההסדר. לכך מצטרף התמריץ הממוני לבצע עבירות מסוג זה. נתונים אלה מעצימים את החשיבות של הרשעה בעבירות אלה, כחלק מן המחיר הנדרש על מנת שמבצעים פוטנציאליים יראו לנגד עיניהם לא רק את התועלת הצפויה ממעשה העבירה. בהקשר זה יש משקל לכך, שמדובר בעבירה אינסטרומנטלית, המבוצעת כפועל יוצא של שיקול דעת ומחשבה, להבדיל מדחף רגעי.