135. התמונה דומה גם באישום מס' 15. באישום זה הורשע מר ויארניק בתיאום לפיו מד רימונים לא תתחרה במדי ורד במכרז להסבות ושיפוצים של מדי מים, אשר היה אמור להתפרסם על ידי תאגיד שרונים. בסופו של דבר, ההסדר לא יושם. מדי ורד לא השתתפה במכרז הואיל והמפרט הטכני שנקבע בו לא התאים לה. מד רימונים הגישה הצעה במכרז. חברה אחרת זכתה בו. בהכרעת הדין נקבע כי מר ויארניק היה מודע לתיאום, והסכים לו.
136. באישום מס' 20, מדובר בניסיון של מדי ורד לקשור הסדר כובל עם ארד, לפיו מדי ורד תימנע מהוצאת תו תקן למדים מיובאים מסין. כנגד זאת הוצע, כי שני הצדדים ישתפו פעולה במכרזים, באופן שכל אחד מהם ייגש למכרזים במקום שנוח לו, ויגבו האחד את השני, במטרה להשיא את המחירים שביכולתם לגבות. עוד הוצע כי ארד תייצר מדים הנושאים תו תקן, תחת הלוגו של מדי ורד. מן הדיון באישום זה בהכרעת הדין, עולה כי מר ויארניק היה שותף פעיל לניסיון זה.
137. התמונה הכוללת היא, כי מר ויארניק לא נקט באמצעים ממשיים למניעת עבירות על חוק ההגבלים העסקיים. אזכיר, כי מר ויארניק היה שותף שווה זכויות במדי ורד, חברה קטנה, אשר בהתנהלותה היו סממנים מובהקים של שותפות. צודקת המאשימה בטענתה, כי מחדליו של מר ויארניק כמנהל פעיל מתחדדים נוכח העובדה שהוא עודכן עוד בשנת 2008 על תיאום שביצע מר אלטמן (מכרז חיפה, אישום מס' 5). מר ויארניק אף היה מעורב בעצמו בחלק מן התיאומים והניסיונות לקשירתם. מעורבות זו מקרינה בתורה באופן שלילי גם על העבירות בהן הורשע מכוח היותו מנהל פעיל במדי ורד. מהכרעת הדין עולה, כי מר ויארניק היה בקי בטרמינולוגיה הרלוונטית לקשירת הסדרים כובלים, וגילה מעורבות בסוגיות שונות הנוגעים לגיבוש הסדרים כאמור (מחיר, טקטיקה). אוסיף ואזכיר, כי חלק ניכר מן העבירות בהן הורשע מר ויארניק כמנהל פעיל, בוצעו בתקופה בה היו במדי ורד שני שותפים בלבד, לאחר יציאתו של מר צויגנבוים מן החברה סמוך לסוף שנת 2008. יוצא, כי הגם שהבסיס לאחריותו הפלילית של מר ויארניק לעבירות בהן הורשע בהיותו מנהל פעיל הוא רשלנות, מידת הסטייה מרמת ההתנהגות הנדרשת והמצופה, קרובה לרף הגבוה. התיאומים הוסתרו מן הרשויות הרלוונטיות, ומשכך, דבק בהקשר זה במר ויארניק גם יסוד של אי יושר.
138. מנגד, יש להביא בחשבון, כי מר ויארניק לא היה, ככלל, גורם יוזם בקשירת הסדרים כובלים, וכי המוביל בהקשר זה במדי ורד היה מר אלטמן. בחלוקת העבודה הפנימית במדי ורד, מר ויארניק היה אחראי על ניהול המפעל של מדי ורד וייצור מדי המים. יש ממש בטענה, כי מי שהוביל את עסקי החברה היו מר צויגנבוים ומר אלטמן. עם זאת, מר ויארניק היה מעורב בקבלת ההחלטות, לרבות בנושאי מכרזים. מדובר בחברה קטנה, יחסית, אשר למר ויארניק היה תפקיד מרכזי בניהולה השוטף. כבעלים, היה לו גם אינטרס כלכלי בתיאומים מושא כתב האישום.