31. לא הוכח נזק בפועל כתוצאה מן ההסדרים הכובלים. עם זאת, היקפם הכספי של המכרזים בהם מדובר, משמעותי. הוא הדין בהיקף השוק, מושא אישום מס' 1. קיים נזק פוטנציאלי, הנובע מעצם הקטנתה של אי הוודאות התחרותית בה היו נתונים הצדדים להסדרים הכובלים. בזו יש כדי להקטין את הסיכון הנובע מתחרות, וממילא נוטה הדבר לפעול בכיוון של הקטנת המחיר המוצע במסגרת הליכים תחרותיים.
32. מן החומר עולה כי מר בן דרור ידע, בזמן אמת, כי העונש הצפוי בגין עבירות של הגבלים עסקיים הוא מאסר בפועל (ת/464, 2.8.09, בעמוד 3). מכך עולה, כי הבין הבן היטב לא רק את מהות מעשיו, אלא גם את חומרתם. נתון זה פועל לחובתו.
33. עלתה טענה כי מעשיו של מר בן דרור נעשו על רקע מצבה הקשה של ארם, אשר צברה הפסדים, ואיבדה בהתמדה את נתח השוק שלה. מטרתו של מר בן דרור, מנכ"ל שכיר של החברה, שאינו הבעלים שלה, הייתה לפעול לטובת החברה ועובדיה, בניסיון לשמור על מקום עבודתם. הוא לא הפיק טובת הנאה אישית.
לדברים יש הד בחומר הראיות. ככאלה, יש להביאם בחשבון, במסגרת בחינתן של הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה. עם זאת, ברור כי מצבה העסקי המורכב של ארם אינו יכול לשמש צידוק לביצוע עבירות על החוק, ומה גם שבאופן סדרתי, חוזר ומתוכנן. מר בן דרור היה יכול, צריך, ואף חייב, להימנע מביצוע העבירות. לא ניתן לייחס לטענה זו, אפוא, אלא משקל מוגבל, בנסיבות מקרה זה.
34. לכל אלה מתווסף חוסר היושר הטבוע בעבירות מושא הליך זה. עסקינן בשורה של מקרים, בהם הגישה ארם הצעות במסגרת הליכים תחרותיים, תוך הסתרת התיאומים בהם היו נגועות אותן הצעות. הפגיעה בערך החברתי של יכולתן של הרשויות הנוגעות בדבר להפעיל את שיקול דעתן במסגרת סמכותן, הייתה מהותית, במיוחד במסגרת אישומים 6, 7, 12 ו - 16.
35. מר בן דרור מפנה בטיעוניו להסדרי טיעון שנקשרו בתיק זה. במסגרת אותם הסדרים, הורשעו נאשמים שונים בעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, ונגזרו עליהם עבודות שירות לתקופות שונות. מקובלת עליי טענתו העקרונית של מר בן דרור, כי צריך להתקיים יחס סביר בין הענישה במסגרת אותם הסדרים, לבין הענישה לאחר שמיעת הוכחות (ראו ע"פ 7068/06 הנ"ל, בפסקה 17 לפסק הדין). בה בעת ברור, כי אין לצפות לענישה זהה למי שסיים את ההליך בנטילת אחריות סמוך לתחילתו, לעומת מי שניהל הליך בסופו הורשע בשורה ארוכה של עבירות.
36. מכל מקום, הסדרי הטיעון בתיק זה, בהם הוטלו על נאשמים מספר חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, נקשרו במקרים שאינם דומים או קרובים בחומרתם לזה של מר בן דרור. ביחס לגב' שלומית אור (נאשמת 16 בכתב האישום המקורי), זו שיחקה תפקיד קטן יחסית בעבירה היחידה בה הורשעה, ועמדו לזכותה נסיבות אישיות. מר בנימין בר יהודה (נאשם 17 בכתב האישום המקורי) הורשע גם הוא בעבירה אחת, וגם לזכותו עמדו נסיבות אישיות. מר גבריאל ינקוביץ (נאשם 7 בכתב האישום) הורשע במספר עבירות, אך כולן כמנהל פעיל. מר רז מזרחי (נאשם 2 בכתב האישום) הורשע בשתי עבירות (מושא אישומים 9 ו - 12, אשר סבו על הצעות המחיר בגן יבנה). הוא היה כפוף למר בן דרור. באחד האישומים עלה כי פעל על פי הנחיותיו. לא ניתן להשוות בין חלקו ובין חלקו של מר בן דרור. עו"ד מיכאל עצמון (נאשם 17 בכתב האישום) הורשע על פי הודאתו בסיוע לצד להסדר כובל, במסגרת אישום מס' 3. אף את עניינו לא ניתן להשוות לזה של מר בן דרור.