בחקירתו, חזר המבקש מן הטענה לאי-קיומן של ישיבות שותפים, והסב אותה לטענה לפיה ניהולן של ישיבות השותפים היה בלתי תקין (עמ' 23 לפרוטוקול, ש' 19-18).
בסיכומיו התעצמה טענת המבקש בעניין זה: המבקש טען כי מחקירת המשיב 1 (המבקש הפנה לעמ' 102-104 לפרוטוקול) התברר כי המשיבים ניהלו את החברה לבדם החל מאוגוסט 2012, תוך התעלמות מוחלטת ממנגנון החלטת הרוב המתחייב בחוק, ותוך קיפוח המיעוט באמצעות הפרת החובה לכינוס אסיפות כדין.
טענות המבקש אינן מקימות עילה לכאורה לקיפוח, בין אם הן מושתתות על הוראות החוק, בין אם הן מושתתות על הסכם השותפות.
הוראות החוק: אמנם, המשיבים הציגו ראיות לקיומה של אסיפה כללית אחת בלבד, בסמוך לאחר הצטרפותו של המבקש לחברה, ואילו סעיף 60(א) לחוק החברות מורה על קיום אסיפה אחת לשנה, ולא יאוחר מ-15 חודשים לאחר כינוס אסיפה קודמת; אולם, על הוראה זו ניתן להתנות בתקנון החברה. המבקש לא התייחס בפרוטרוט להוראות החוק או לתקנון החברה בעניין זה, ולכן לא הורם הנטל להראות עילה לכאורה לקיפוחו בשל אי-כינוס אסיפות.
הוראות הסכם השותפות: המבקש הצביע על כך שבסעיף 4.6 להסכם נקבע כי תתקיים אסיפת שותפים חודשית. הראיות שהציגו המשיבים אמנם אינן מעידות על תכיפות כאמור, אך הן הטענה לקיומן של ישיבות שותפים לא-מעטות, הן הטענה להחזקת המבקש בראיות לקיומן של ישיבות שותפים נוספות, מספקות. מסיכומי ישיבות השותפים שעלה בידי המשיבים לאתר, נוצר הרושם שהצדדים קיימו ישיבות שותפים לעתים מזומנות. ניתן ללמוד על פגישות נוספות לאלו שהציגו המשיבים, גם מדבריו של המבקש בעמ' 39 לפרוטוקול.
עם זאת, מחקירות העדים עולה כי לאחר אוגוסט 2012, לא התקיימו ישיבות שותפים סדירות בנוכחות המבקש, בין אם משום שלא הוזמן אליהן, בין אם משום שלא
--- סוף עמוד 14 ---
התקיימו כלל. ההתנהלות בתקופה מאז אוגוסט 2012 תידון בתת-הפרק העוסק בטענת המבקש למידורו מהנעשה בחברה, להלן.
- הימנעות מחלוקת דיבידנדים
בפרק ב.10 לבקשה טען המבקש כי הימנעות המשיבים הובילה לאי-חלוקת דיבידנדים, בניגוד לסעיף 3.6 להסכם השותפות. עוד טען, כי ההימנעות מחלוקת דיבידנדים שוללת גם את החזר הלוואת הבעלים שהעמיד עם הצטרפותו לחברה – טענה שכבר נדונה (ונשללה) לעיל.
בתגובה לטענה זו, הציגו המשיבים (נספח 15 לתגובה לבקשה) סיכום ישיבת שותפים מיום 25.12.2011, הכולל את ההחלטה: "חלוקת רווחים 2011: השקעות עדיף". לטענת המשיבים, הצדדים החליטו, פה אחד, שלא לחלק דיבידנד בסוף שנת 2011, אלא לנתב את רווחי החברה להשקעות. מצב החברה הידרדר, וכיום אין, לטענת המשיבים, רווחים לחלוקה; ההפך הוא הנכון – החברה מתקשה לעמוד בהתחייבויותיה לספקים ולעובדים, ונוצר הכרח לנקוט צעדי התייעלות וצמצומים.