המבקש הוסיף וטען כי המשיבים עושים ככל העולה על רוחם בכספי החברה: לטענתו, שולם סך של כ-160,000 ₪ למס הכנסה בגין חובות עבר (שקדמו למועד כניסתו לחברה) מתוך קופת החברה, אף על פי שבהסכם השותפות נקבע כי תקרת
--- סוף עמוד 3 ---
ההשתתפות של המבקש בתשלום חובות עבר למס הכנסה תעמוד על 17,000 ₪ בלבד; כמו כן טען המבקש כי פעולות המשיבים בחשבון החברה דיללו את קופתה ורוקנו מתוכה 900,000 ₪ תוך חצי שנה, מבלי שהמבקש נתן הסכמתו להוצאת כספים כאמור.
עוד נטען כי בניגוד להסכם השותפות, בו נקבע כי לאחר הזרמת ההשקעה לקופת החברה ימשכו המשיבים מתוכה סך של 300,000 ₪ כנגד חשבונית, הלכה למעשה משכו המשיבים מקופת החברה סך של 250,000 ₪ ללא הוצאת חשבונית.
נוסף לכל אלו, טען המבקש כי המשיבים מועלים בכספי החברה, בין אם באמצעות פער בין התקבולים האמיתיים לבין אלו הנרשמים כהכנסות בספרי הנהלת החשבונות שלה, בין אם באמצעות ניפוח מלאכותי של סעיפי הוצאות.
המבקש הלין כי המשיבים גם ניסו להביאו למכור להם "בנזיד עדשים" את חלקו בחברה; תוך שהם מאיימים שאם לא יעשה כן הם יחסלו את פעילות החברה, יותירו אותה כשהיא ריקה מתוכן, ויקימו חברה מתחרה, בלעדיו.
בגין כל אלה, טוען המבקש כי התנהלות המשיבים מנוגדת להוראות סעיפים 192-191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"). זאת, משום שהיא מהווה הפרת החובה של בעלי מניות לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ואף ניצול לרעה של כוחם בחברה וקיפוח זכויותיו של המבקש כבעל מניות. עוד נטען, כי היות והמשיבים עושים יד אחת ביניהם, הם הפכו לבעלי השליטה בחברה, בעוד המבקש הינו בעל מניות המיעוט בה, מה שמעצים את הפסול שבהתנהלות המשיבים.
נטען כי פסול זה אף עולה כדי הפרת חובת האמונים המוטלת עליהם וחובת הזהירות כלפי המבקש.
על יסוד העילות האמורות עתר המבקש, במעמד צד אחד, בבקשה למתן סעדים זמניים (להלן: "הבקשה") כדלקמן: איסור על כינוס אסיפת בעלי מניות אליה זומן (אשר עתידה הייתה להתקיים ביום 19.2.2013) עד שיימסרו לידיו מסמכים שנמנעה גישתו אליהם ורשימת נושאים העתידים לעלות באסיפה, איסור על כינוס אסיפה שתכליתה סיום פעילות החברה, איסור על ביצוע פעולות בחשבון הבנק של החברה
--- סוף עמוד 4 ---
ללא הסכמת המבקש, איסור על ביצוע כל פעולה בשם החברה ללא הסכמת המבקש, וכל סעד אחר הדרוש לשמירת זכויותיו של המבקש כבעל מניות, שותף ומנהל בחברה.