אשר לתשלום מס הרכישה בגין העסקה שאינה קשורה לחברה, הרי שבתגובתם רק המליצו המשיבים למבקש ליטול קורה מבין עיניו, תוך שהם מצביעים על ההוצאות שלשמן השתמש בכרטיס האשראי של החברה. אין צורך להבהיר, כי פסול-לכאורה
--- סוף עמוד 26 ---
במעשיו של המבקש אינו מכשיר או מצדיק פסול במעשיהם של המשיבים. יתרה מזאת, בחקירת המשיב 1 השתנתה גישת המשיבים - המשיב 1 הודה כי תשלום מס הרכישה לא היה אמור להיות מושת על המבקש או החברה, והודיע כי "נתחשבן איתו (המבקש – ד.ק.) על זה" (עמ' 117 לפרוטוקול, ש' 8-1).
גם אי הוצאת החשבונית על ידי המשיבים לסכום שנמשך מתוך כספי ההשקעה, אינה שנויה במחלוקת. המשיבים זכאים היו למשוך 300,000 ₪ כנגד חשבונית, ומשכו 250,000 ₪ ללא הוצאת חשבונית. משיכת הכספים על ידיהם הייתה, אם כן, בלתי תקינה – הן במובן של הפרת החוק, הן במובן של הפרת הסכם השותפות.
התנהלות המשיבים בענייני מסים נמצאת, אם כן, בלתי תקינה. יש בכך פגיעה במשאבי החברה. יש בכך, בעקיפין, פגיעה בזכויותיו של המבקש, אשר עולה כדי עילה-לכאורה של קיפוחו.
- הפרת חובות האמון והזהירות והחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת
לצד טענותיו הרבות לקיפוח, טען המבקש כי המשיבים הפרו חובות אמון וזהירות שהם חבים כלפיו, וכן נהגו שלא בתום לב ובדרך מקובלת.
סעיף 192(א) לחוק החברות קובע: "בעל מניה ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת, ויימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה..."
בהקשר זה יש לדון בטענת המבקש לפיה המשיבים איימו עליו בחיסול פעילות החברה, אם המבקש לא יסכים למכור להם את מניותיו, במחיר הנופל בהרבה מערכן.
המשיבים טענו כי המבקש פעל בדרכים שונות למכור להם את חלקו במחיר מופקע: הכין הצעה למכירת החברה לפי ערך של 3.5 מיליון ₪, אותו כינו המשיבים "בדיוני", ולחץ עליהם לחתום על טיוטת הסכם מסוג BMBY, לרבות איום עליהם אם יסרבו לחתום על הטיוטה.
כמו רבים מהצעדים שנקטו הצדדים זה כלפי זה, גם בהצעות רכש אגרסיביות ובאיומים יש משום חוסר תום לב. עם זאת, נראה שמדובר היה בהתנהגות אהדדית,
--- סוף עמוד 27 ---
לאחר שיחסי השותפות עלו על שרטון; לפיכך, בשלב זה, אין בטענות אלו כדי להוות עילה לכאורה לסעד אופרטיבי כלשהו.
ג. שיקולי יושר
כאמור, בדונו בבקשה לסעדים זמניים, על בית המשפט להביא במניין שיקוליו גם שיקולי יושר. בקשה לסעד זמני מחייבת את מבקשה בחובת תום לב מוגברת, להניח בפני בית המשפט כל פרט שעשוי להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט (רע"א 9946/09 י.ח. דמרי בנייה ופיתוח בע"מ נ' תדהר מגדל בית שמש בע"מ [פורסם בנבו]).