--- סוף עמוד 590 ---
היא על סוגיות שונות במשפט הפרטי. אין עוד שיטת משפט הבנויה משבצות משבצות העומדות כל אחת לעצמה, אלא מסגרת נורמטיבית כוללת, שמרכיביה השונים מקרינים זה על זה בהקרנה פנימית והיזון הדדי, כאשר "החשיבה החוקתית משפיעה על החשיבה הלבר-חוקתית ומושפעת ממנה" (ברק, פרשנות חוקתית, שם). הקרנה זו באה לידי ביטוי גם בדיני התאגידים.
15. מעקרונות יסוד אלה נגזרות המסקנות הבאות: סוגיית השעיית פרעון חובות בעלי המניות בחברה ביחס לנושים חיצוניים של החברה שמה במוקד את שאלת היקף ההגנה המשפטית הראויה שיש לתת לאינטרסים של הנושים החיצוניים בפרעון חובם ביחס לעניינם של בעלי המניות בתאגיד בפרעון הלוואות בעלים שנתנו לחברה, כאשר זו נקלעה לקשיים ואינה מסוגלת לפרוע את מלוא חובותיה.
16. סוגיית השעיית פרעון חובם של בעלי המניות מחייבת איתורם של האינטרסים הלגיטימיים של הנושים החיצוניים מצד אחד, ושל בעלי המניות, "הנושים הפנימיים" של החברה מצד שני. נבחן את עניינה של כל אחת מהקבוצות, להלן.
שיקולים לענין ההגנה על הנושים החיצוניים של התאגיד
17. על רקע הניתוח הכללי שהובא לעיל, אלה הם השיקולים העיקריים שיש להביאם בחשבון באשר להיקף ההגנה הראויה על הנושים החיצוניים של החברה, והשתקפותה בסדר הנשייה כאשר החברה נקלעת למשבר עיסקי ומתקשה לפרוע את חובותיה:
18. ראשית, מכוח עקרונות דיני התאגידים, המושפעים מהקרנתם של עקרונות יסוד מתחום המשפט הפרטי, חלות על תאגיד עיסקי חובות תום לב והגינות, בין היתר, ביחסיו עם ציבור הנושים החיצוניים, המזרימים אליו אשראי, שירותים, או סחורות במסגרת יחסיהם העיסקיים. חדירת מושגי תום הלב וההגינות לתחום דיני החברות מביאה, בין היתר, לכך שעל החברה, והפועלים מטעמה, להתחשב לא רק באינטרסים של החברה ובעלי מניותיה, אלא גם בציפיותיהם הלגיטימיות של גורמים אחרים עימם החברה באה במגע
--- סוף עמוד 591 ---
- כגון עובדים, צרכנים, נושים, והציבור הרחב (ד"נ 7/81 פנידר, חברה להשקעות פיתוח ובנין בע"מ נ' קסטרו, פד"י לז(4) 673, 695 (1983); שטרן, שם; ע"א 5320/90 א.צ. ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ נ' רשות ניירות ערך, פד"י מו(2) 818, 839 (1992)). סעיף 11 לחוק החברות החדש נתן ביטוי לתפיסה זו בסעיף 11(א) לו, בקובעו כי "תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עיסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את ענייניהם של נושיה, עובדיה, ואת עניינו של הציבור;..." הוראה זו מגלמת, מצד אחד, את רעיון האוטונומיה של הרצון הפרטי וחופש ההתאגדות; מצד שני, בתפיסת חוק החברות ניתן משקל לצורך בהגנה על צדדים שלישיים מפני פגיעה. המשפט מכיר בחשיבות האוטונומיה האישית של ההתאגדות, ובמשחק החופשי של השוק, אך בה-בעת, פורש הוא הגנה ראויה על גורמים שונים הקשורים בענייניה של החברה, העלולים להיפגע מכשל שוק (הצעת חוק החברות, התשנ"ו-1995, הצ"ח 2432 (23.10.95), עמ' 6 (להלן - הצעת חוק החברות)).