79. אני מצטרפת לעמדתו של חברי, השופט רובינשטיין, לפיה הליך מקוצר של "בקשה למתן הוראות" הולם את אותם מקרים בהם לא מתעוררות שאלות מורכבות שבעובדה, המצריכות הצגת מסכת ראיות וחקירת עדים ענפה. הליך של בקשה למתן הוראות מתאים למצבים בהם הנתונים האובייקטיביים המהותיים
--- סוף עמוד 624 ---
אינם במחלוקת בין בעלי הדין, וכאשר ניתן להשלים את החסר בעובדות בשיטת התצהירים, ודרכם לקבל תמונה שלמה של המרכיבים העובדתיים הנדרשים (רע"א 259/99 חב' פליצ'ה ראובן בע"מ נ' ציפורה סופיוב, פד"י נה(3) 385 (2001)). כאשר השאלות הטעונות הכרעה אינן מחייבות בירור עובדתי מורכב, אלא מתמקדות בעיקרן בהיבטים משפטיים, או כאשר השאלות העובדתיות הן פשוטות יחסית ומעטות, ניתן לבררן במסגרת דיונית של בקשה למתן הוראות, המהווה הליך דיוני יעיל המתאים, בין היתר, להליכי פירוק תאגידים. לערכאה השיפוטית הדיונית שיקול דעת רחב להחליט בדבר טיבו של ההליך הדיוני המתאים, וערכאת ערעור לא בנקל תתערב בשיקול דעת דיוני זה. אמת המידה הבסיסית להכרעה בסוגיה הדיונית, מתמקדת בשאלה האם ההליך הדיוני שננקט עלול היה לגרום לבעל הדין עיוות דין.
80. בענייננו, נראה לי כי הנתונים העובדתיים הבסיסיים הנדרשים לצורך הענין נפרשו באופן מלא ומספק בפני הערכאה הדיונית, בדרך שאיפשרה לה להגיע להחלטה שיפוטית מושכלת גם בלא העברת הענין להליך דיוני רגיל. הנתונים המרכזיים הצריכים להפעלת שיקול הדעת השיפוטי נוגעים לשיטת ההתנהלות הכללית של התאגיד בענייננו, לשיעור ההון העצמי שלו, לאופן הפעלתה של החברה באמצעות אשראי ספקים של בעלי הענין בחברה, ולמהותן של הלוואות הבעלים, נשוא המחלוקת. נפרשה תשתית נתונים רחבה המשקפת את מכלול הנתונים הרלבנטיים לענין, ולפיכך לא נגרם אי-צדק דיוני למי מבעלי הדין בנקיטה בהליך המקוצר.
מן הכלל אל הפרט
81. כעולה מהעובדות המצויינות בפסק הדין קמא, שלא ראיתי עילה לסטות מהן, החברה בענייננו הוקמה ב-22.3.98 על-ידי התארגנות רבייה העמק, אגודה שיתופית (להלן - התארגנות העמק) שחברים בה מספר קיבוצים ומספר מושבים. 66% ממניות החברה הוחזקו בידי התארגנות העמק, ו-33% בידי קיבוץ רמת יוחנן, שהוא עצמו חבר בהתארגנות העמק. הקמת החברה נועדה לשמש זרוע שיווקית לחברי התארגנות העמק ורמת יוחנן בתחום הרבייה של אפרוחים. החברה רכשה ביצי דגירה לגידול פטמים וכן שירותי הדגרה
--- סוף עמוד 625 ---