--- סוף עמוד 627 ---
בעלי המניות בכל הקשור למימון הדק של החברה, שפעלו תוך מודעות מלאה של משמעויות הדבר. בהתנהגות זו, גם כשהיא עומדת לעצמה, היה משום חוסר הגינות כלפי ציבור הנושים, ועשוי להיות לכך משקל מכריע לצורך עשיית שימוש באמצעי של השעיית זכות הפרעון של הלוואות הבעלים.
86. מעבר לבעיית המימון הדק שעלתה במקרה זה על מגוון משמעויותיה, הובאו נתונים שונים נוספים המצביעים על חוסר תום לב בהתנהלות החברה במישורים אחרים. נתונים אלה מחזקים את מסקנת בית המשפט כי היה מקום להתערבות שיפוטית במקרה זה, במטרה לתת הגנה לנושי החברה.
87. בית המשפט עמד על נסיבות התנהלותה של החברה, שהתאפיינו בעירוב מוחלט בין העסקים והאינטרסים של החברה לבין בעלי מניותיה, עד לבלי הפרד. במקום לקדם את תכלית החברה ואת טובתה, שרתה החברה את האינטרסים של בעלי המניות, והעדיפה אותם בבירור על טובתה היא. כך, למשל, החברה התחייבה לקנות מבעלי הענין בה את ביצי הדגירה במחיר מובטח מוסכם מראש, למרות שתוך זמן קצר נאלצה למכור את האפרוחים למגדלי הפטמים במחיר נמוך מעלות הייצור שלהם, וזאת בלא שנעשתה התאמת המחיר עם בעלי הענין, מהם קנתה החברה את הביצים.
כן נקבע, כי נתקיים ניגוד עניינים עמוק בניהול החברה בידי המנכ"ל, אשר שימש בצד תפקידו בחברה, בו-זמנית, גם מנכ"ל חב' "ענק", שעמה היתה החברה בקשר עיסקי רצוף. כן נקבע כי היה ניגוד עניינים במעמדו של יושב-ראש דירקטוריון החברה, נציג רמת יוחנן, על כל המשתמע מכך מבחינת הגשמת תכלית טובת החברה (פסקה 21 להחלטת המפרק בענין רמת יוחנן).
סיבה מיידית לקריסת החברה נבעה מכשל בהסכם שהיא ערכה עם חב' "ענק", ממנה היא רכשה זן עופות שנתגלו בו פגמים גנטיים. כפי שפורט לעיל, שתי חברות אלה נוהלו בידי אותו מנכ"ל. עקב גילוי זה, לקוחות רבים לא שלמו את מחיר האפרוחים שרכשו. ההסכם עם חב' "ענק" היה נגוע בניגוד עניינים ממשי, וכבל את החברה לעיסקה שלא קידמה את טובתה, אלא השיתה עליה עלויות כבדות שהחישו את קריסתה.
--- סוף עמוד 628 ---
עוד נקבע כנתון על-פי הדוחות הכספיים, כי בעת שנקלעה למשבר, החברה העדיפה העדפה ברורה את פרעון חובותיה לבעלת המניות העיקרית שלה - התארגנות העמק, לעומת חובות החברה לנושים חיצוניים. ביום 31.12.99 חבה החברה להתארגנות העמק 3.119 מיליון ש"ח, ואילו לנושים חיצוניים היא חבה 2.614 מיליון ש"ח. ביום 13.8.00, הוא יום הגשת בקשת הפירוק, עמד חוב החברה להתארגנות העמק על 68,536 ש"ח, ולנושים חיצוניים על 6.901 מיליון ש"ח. העדפה כזו בפרעון חובות החברה תרמה אף היא למסקנת בית המשפט כי אין צדק בהעמדת הנושים החיצוניים ובעלי המניות בדרגת פרעון שווה בחלוקת כספי החברה שנותרו בקופת הפירוק.