88. אני מתקשה להסכים לטענה שהועלתה על-ידי המערערים, לפיה יש לראות בהפחתה הרטרואקטיבית שנעשתה במחיר הביצים כאשר החלה קריסת החברה משום "גיוס הון בעלים", אשר צריך לעמוד לזכותם במסגרת שיקול הדעת אם להדחות את זכות הפרעון של הלוואות הבעלים העומדות לזכותם. מלכתחילה, מחירי הביצים שנרכשו מבעלי הענין נקבעו תוך ניגוד אינטרסים מובהק לאינטרס העיסקי של החברה. ניסיון ה"תיקון" של הניגוד האמור לאחר מעשה, בשלב שהחברה הראתה סימני התמוטטות, אינו בעל משקל המצדיק הימנעות מהשעיית פרעון הלוואות הבעלים בשים לב לחריגותו של המימון הדק שאפיין את מבנה ההון של החברה, ובוודאי נוכח הפגמים הנוספים שאפיינו את התנהלותה.
יתר על כן, כאשר סימני הקריסה של החברה החלו לתת את אותותיהם, עשו בעלי המניות פעולות הצלה של הרגע האחרון לפני המפולת, אולם פעולות אלה נועדו בעיקרן לקדם את האינטרס שלהם למנוע את מפולת החברה, ולטובתם הם. פעולות אלה אינן מרפאות את חוסר האחריות אשר אפיין את דרך ניהול החברה על-פי הדפוס שעוצב לה כבר בעת הקמתה - העדר הון עצמי, מימון תפעולי באמצעות אשראי ספקים, והסבת רווחי החברה במקום להון עצמי, להלוואות בעלים לטובת בעלי המניות. אין להתפלא, כי בדרך התנהלות כזו פעולות הצלה שנעשו גם לא הועילו למנוע את ההתמוטטות.
החברה נועדה במקרה זה ככסות וכמכשיר לקידום האינטרסים של בעלי מניותיה. כל מהלכיה התאפיינו במטרה להיטיב עם המשקים בעלי המניות בחברה, גם אם משמעות הטבה זו היתה פגיעה בתכלית החברה והסבת נזק
--- סוף עמוד 629 ---
מתמשך לכושר הפרעון שלה. החברה התאפיינה בזהות כמעט מוחלטת בינה לבין בעלי מניותיה, והאישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד שימשה במידה רבה קליפה פורמלית לצורך ביצוע עיסקי הרבייה של בעלי המניות. צורת ניהול זו, שהמבנה ההוני הוא חלק חשוב ומרכזי במסגרתה, פגעה פגיעה קשה בציבור הנושים החיצוניים, והולידה את ההצדקה לפרוש עליהם הגנה משפטית ביחס לבעלי המניות שהיו מעורבים ונושאי האחריות העיקרית למצב הדברים שנוצר.
89. חשוב עוד להעיר, כי הפגם הגנטי שהתגלה בזן "הענק" היווה גורם ישיר וחשוב לקריסת החברה. אולם המימון הדק שאפיין את מבנה הונה, והפיכת הרווחים להלוואות בעלים, לא איפשרו לחברה להתאושש ולהתגבר על הכשלון העיסקי. על כל אלה נדרשים בעלי המניות לשלם מחיר, כשעניינם נשקל כנגד נושים חיצוניים תמימים שהתקשרו עם החברה במהלך העסקים הרגיל, ככל הנראה בלא מודעות לסיכון שהם לוקחים על עצמם בשל הפגמים האמורים (השוו רע"א 6039/04 פלזשטיין נ' עובדיה (לא פורסם, 6.6.05)). שילוב זה של גורמים - פעילות שמטרתה להבטיח לבעלי הענין אפיק שיווק לתוצרתם, ומחיר מובטח לתוצרת זו בלא תלות הכרחית ברמת המחירים שבהם נמכרו האפרוחים למפטמים, ובלא שהדבר השפיע על התמשכות ההסדרים בין החברה לבעלי הענין; ניגוד עניינים בפעילותם של מנכ"ל החברה ויושב-ראש הדירקטוריון שלה, שהתאפיין בעירוב אינטרסים של החברה עם אלה של בעלי המניות שלה - כל אלה הם בבחינת נתונים נוספים המחזקים את המסקנה כי היה זה "צודק ונכון" להשתמש במקרה זה באמצעי השעיית פרעון הלוואות הבעלים עד לאחר פרעון חובות החברה לנושים החיצוניים.