"תמר פינקוס (הממונה על הגנת הצרכן):
אני עוד לא נתקלתי בחקיקה אחת שהייתה חקיקה לטובת הצרכן שלא הילכו אימים על חברי הוועדה ועלינו בכך שכל תיקון כזה יעלה את המחירים.
היו"ר כרמל שאמה:
לכן אנחנו לא מתרגשים מההערה הזאת".
שנית, כלל שלפיו הפטור מתשלום הפיצוי הוא מצומצם מקטין את עלויות ההתדיינות, ואף עשוי לייתר את ההתדיינות מלכתחילה (ראו, גלעד, בעמ' 1183). שלישית, היחסים בין הנוסע למפעיל הטיסה אינם נזיקיים טהורים, שכן בבסיסם ניצב חוזה (ראו, גלעד, בעמ' 1177). עוסקים אנו בחובתו החוזית של מפעיל הטיסה להביא את הנוסע למחוז חפצו במועד, וכידוע בדיני החוזים האחריות המוטלת היא מוחלטת. כאמור, בדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת ההתייחסות לפטור מהאחריות הייתה כאל הוראה בדבר סיכול חוזה. רביעית, ככלל המידע בדבר הנסיבות שהובילו לביטול הטיסה ועלות האמצעים למניעתן מצויות בידי מפעיל הטיסה, כך שלכל הפחות מוצדק להטיל את נטל השכנוע על כתפיו. חמישית, בל נשכח שלהחמרת האחריות של מפעיל הטיסה נלווה צדו השני של המטבע, והוא תקרת הפיצוי הקבועה בחוק שירותי תעופה והחשיפה הכלכלית המתוחמת של חברת התעופה. יש בתקרת הפיצוי תחת משטר האחריות החמורה כדי לאזן ולמתן את ההשלכה של ההסדר בחוק על מפעיל הטיסה (ראו, רת"ק (מחוזי ת"א) 26249-09-13 צמחוני נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ [פורסם בנבו] (15.1.2014); עניין הונדרט, פיסקה 6.5)).
20. לסיכום, הפטור הניתן למפעיל הטיסה מחובתו לפצות נוסע שטיסתו בוטלה, כקבוע בסעיף 6(ה)(1) לחוק, הוא מצומצם. אין מדובר באחריות מבוססת אשם המוטלת רק בקיומה של התרשלות מצד הנתבע. מדובר במשטר אחריות חמור יותר. כך עולה מנוסח החוק, מההיסטוריה החקיקתית, מהשוואת נוסח ההוראה לנוסחן של הוראות מקבילות, מפסיקתם העקבית של בתי המשפט בתביעות שהוגשו מכוח החוק ומשיקולים של מדיניות משפטית ראויה. במסגרת זו, בבחינת האמצעים שביכולת מפעיל הטיסה לנקוט על מנת למנוע את ביטול הטיסה, יש ליתן משקל מופחת לעלותם מן המשקל שניתן לשיקול זה במשטר אחריות המבוסס על התרשלות. לצורך כך ניתן להיעזר בדוגמאות השונות לתחולת הפטור שניתנו בדין האירופי, שהם אי-יציבות פוליטית, תנאי מזג-אוויר, סיכונים ביטחוניים ומעשי חבלה או טרור. אלו הן דוגמאות של מקרים שבהם לא ניתן לקיים את הטיסה, ואין אמצעי שמפעיל הטיסה היה יכול לנקוט ולשנות מכך, תהיה עלותו אשר תהיה.