פסקי דין

רעא 6801/15 יעקב ברנשטיין נ' נכסים ח.ומ.ג בע"מ

24 יולי 2016
הדפסה
בבית המשפט העליון רע"א 6801/15 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט מ' מזוז המבקשים: 1. יעקב ברנשטיין 2. יוסף ברנשטיין נ ג ד המשיבים: 1. נכסים ח.ומ.ג בע"מ 2. דוד גוטמן 3. עו"ד שי פינקלשטיין 4. חגאי אלרז 5. שמריה אלרז 6. ורד ברווין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 25192-09-14 מיום 29.7.2015 שניתנה על-ידי השופטת ת' שרון-נתנאל תאריך הישיבה: כ"ז בניסן התשע"ו (5.5.2016) בשם המבקשים: עו"ד עמית רון; עו"ד יערית שטרית בשם המשיבים 1-2: עו"ד משה בלטר; ד"ר ערן טאוסיג, עו"ד בשם המשיב 3: עו"ד יצחק שפרבר בשם המשיבים 4-5: עו"ד יהונתן לב-ארי בשם המשיבה 6: עו"ד יעקב לאור; עו"ד שרה ינאי-דיין

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 25192-09-14 (השופטת ת' שרון נתנאל) מיום 29.7.2015, במסגרתה נקבע כי ידחה גילוין של חלק מראיות התובעים, לכל הפחות עד לאחר הגשת תצהירי עדויות ראשיות מטעם הצדדים כולם. זאת, בשל החשש שגילוי הראיות הללו עלול לפגוע במידה משמעותית בחקר האמת.

במוקד הדיון: שאלת תחולתו של צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט או הצו).

רקע

2. עניינה של התביעה בסכסוך שבין משפחת גוטמן, משפחה יהודית מצרפת אשר רכשה באמצעות חברה שבבעלותה מקרקעין שונים בישראל (להלן: החברה), ובין יוסף

--- סוף עמוד 3 ---

ויעקב ברנשטיין (להלן ביחד: ברנשטיין או המבקשים), אנשי אמונם תושבי ישראל, אשר ניהלו עבורם את הנכסים. החברה, משיבה 1 לבקשה זו, ודוד גוטמן, המשיב 2 לבקשה (להלן ביחד: המשיבים), הגישו את התביעה נגד ברנשטיין (ואנשים נוספים), ובה טענו כי ברנשטיין הפרו את תנאי השליחות ואת יחסי האמון שנוצרו ביניהם. לטענתם, בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים מכרו ברנשטיין חלקים מן המקרקעין ונטלו לכיסם חלק מהותי מן התמורה, תוך שהם מציינים בחוזי-המכר סכומי-כסף בשיעורים נמוכים מהתמורה האמיתית. בנוסף נטען בתביעה כי חלק מהמקרקעין נמכר לגורמים שונים במחירים נמוכים ובלתי ריאליים בעליל. ברנשטיין מצדם מכחישים טענות אלו, והם הגישו הודעות צד ג' ותביעה שכנגד שעניינה בשכר טרחה ופיצויים שהם זכאים לקבל לטענתם.

3. במסגרת ההליכים המקדמיים במשפט, הגישו המשיבים תצהיר גילוי מסמכים הכולל פריט (סעיף 2.151) המוגדר "דוחות חקירה (חסוי)". כמו כן, בתצהיר התשובות לשאלון שהופנה אליהם, נמנעו המשיבים מליתן פירוט בנוגע לכמה מן השאלות, בטענה ש"בשלב זה לא ניתן להרחיב" לגביהן. בעקבות זאת הגישו ברנשטיין בקשה לבית המשפט המחוזי, בגדרה התבקש בית המשפט להורות על המצאת דוחות החקירה לידיהם, וכן להורות למשיבים להשיב לאותן שאלות שלא ניתן עליהן מענה בתצהיר התשובות לשאלון. בתגובתם לבקשה טענו המשיבים כי יש לדחות את הבקשה ולהורות על הגשה מאוחרת של דוחות החקירה. לטענתם, המקרה דנן נופל בגדרי הלכת סוויסה (רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 (1999)) שבה נקבע כי בית המשפט רשאי לדחות את מועד העיון במסמכים כאשר גילויים בסדר המקובל ובמסגרת הרגילה של דיני גילוי המסמכים עלול לפגוע בחשיפת האמת.

1
2...18עמוד הבא