4. בית המשפט המחוזי קיים דיון בבקשה זו ביום 19.7.2015, ובסיומו הורה על הגשת הראיות החסויות לעיונו במעטפה סגורה. לאחר עיון בראיות, נתן בית המשפט המחוזי את החלטתו נשוא הבקשה דנן, ובה צוין הכלל הבסיסי של דיני גילוי המסמכים והגשת הראיות שהוא 'משחק בקלפים פתוחים', אך בית המשפט רשאי לסטות מכלל זה אם ראה שהדבר נחוץ למניעת פגיעה בחשיפת האמת, בהתאם לאמור בהלכת סוויסה. חריג זה יתקיים כאשר הפגיעה הצפויה תהיה משמעותית ביותר, עד כדי חשש מפני עיוות דין. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין, כי הלכת סוויסה התייחסה לבקשתו של נתבע להימנע מגילוי מסמכים עד לשלב הגשת הראיות, אולם החריג הקבוע בה יכול
--- סוף עמוד 4 ---
שיחול גם כאשר התובע הוא זה המבקש לדחות את גילוי ראיותיו עד לאחר הגשת ראיותיו של הנתבע.
5. לאחר עיון במסמכי החקירות קבע בית המשפט המחוזי כי בעניין דנן אכן מדובר במצב חריג, שבו חקר האמת עלול להיפגע במידה משמעותית אם המסמכים יגולו כבר בשלב זה, וכי קיימת הצדקה לדחיית הגילוי. ההחלטה ניתנה בשים לב למחלוקת שבין הצדדים, לנסיבות האירועים כפי שעולה מכתבי הטענות, ולגרסה העובדתית שהוצגה על-ידי הנתבעים. בית המשפט המחוזי טרם גיבש את דעתו אם דחיית הגשת המסמכים תהיה עד לאחר חקירת עדי ההגנה הרלבנטיים, או שמא די בדחיית הגילוי עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים. החלטה בעניין זה תינתן על-ידי בית המשפט המחוזי לאחר שיוגשו תצהירים על-ידי כל הצדדים.
בקשת רשות הערעור
6. על החלטה זו הגישו ברנשטיין את בקשת רשות הערעור שלפני. בבקשתם מדגישים המבקשים כי בעניין דנן, בניגוד למצב שבהלכת סוויסה, עסקינן בבקשתו של תובע לדחות את גילוי ראיותיו. במצב כזה, דחיית המועד לגילוי הראיות פוגעת לא רק בסדרי גילוי המסמכים, אלא גם בסדר הבאת הראיות במשפט. לפיכך, נקבע בפסיקה כי הפגיעה בנתבע באמצעות דחיית המועד לגילוי הראיות תהיה מוצדקת רק לעתים רחוקות ביותר, ואין די בחשש כללי שחשיפת הנתבע לראיות התובע תוביל את הנתבע להתאים את גרסתו לראיות הללו. לטענת המבקשים, בית המשפט המחוזי לא הצביע על טעם שבגינו יחשב העניין שלפנינו למקרה חריג שכזה. במיוחד אמורים הדברים שעה שמדובר, לטענת המבקשים, בראיות המבססות את תביעתם של התובעים, ומבלעדי חשיפתן הנתבעים אינם יודעים על מה ולמה נטענות כלפיהם טענות של מרמה וקנוניה.
7. בנוסף, טוענים המבקשים כי כאשר כתבי הטענות של הצד שכנגד מציגים גרסה עובדתית מפורטת, כבנדון דידן, מתייתר הצורך לדחות את מועד העיון במסמכים. זאת, משום שבמצב כזה אין חשש שהצד השני יתאים את גרסתו לאותן ראיות שמועד העיון בהן נדחה, שכן גרסתו העובדתית כבר הוצגה בכתבי טענותיו בפירוט. המשיבים 4-5 הצטרפו לבקשה, על נימוקיה.