לכן מבקשים הנתבעים לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות.
כאן המקום לציין כי במהלך הדיון בפניי התברר כי נתבע 1 צורף כנתבע משום שהתובעת סברה , בטעות, שהוא נציג הנתבעת שביצע עמה את העסקה (כך עולה מדבריה בעמ' 3 לפרוטוקול, שורות 21 – 23). למעשה אין לתובעת כל עילת תביעה נגדו ולכן דין התביעה נגדו להדחת (למרות שבכתב ההגנה לא הועלתה כל טענה על העדר יריבות ו/או העדר עילה לגביו).
5) לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים ת/1 ו- ת/2 ושמעתי את עדויות הצדדים אני קובע כי הנתבעת אכן הטעתה, עד כדי הונתה, את התובעת והסתירה ממנה מידע חיוני, כפי שיפורט להלן:
התובעת עשתה עליי רושם של אשה תמימה, חסרת ידע וחסרת נסיון ברכישת רכבים. אני נותן אמון מלא בגירסתה לפיה לא נאמר לה מה מחיר האופל ומה המחיר בו עומדים לזכות אותה עבור הסיאט וכי סמכה על נציג הנתבעת בעניין זה. כן אני מאמין כי לא הראו לה את טופס הבדיקה של האופל, וכי חתמה על ההסכם מבלי לקרוא אותו. בהקשר זה ראוי גם לציין כי נציג המכירות של הנתבעת, שביצע את העיסקה עם התובעת, כלל לא זומן על ידי הנתבעת להעיד, כך שגירסתה של התובעת לא נסתרה.
כפי שעולה מת/2, האופל עבר בתקופה בה היה בחזקת הנתבעת לפחות 3 תאונות דרכים, שבגינן נגרמה לו ירידת ערך מצטברת בשיעור של 14% (1% בגין תאונה מיום 20/3/13, 4% בגין תאונה מיום 7/10/14, ו- 9% בגין תאונה מיום 25/4/16). אין חולקין כי הנתבעת לא טרחה להביא עבר תאונתי זה לידיעת התובעת וכפי שציינה התובעת, בכתב התביעה, אילו ידעה זאת לא היתה רוכשת את האופל.
לא נעלמה ממני טענת הנתבעת, בכתב ההגנה, כי בטרם החתמת התובעת על מסמכי רכישת האופל הציגו בפניה נציגי הנתבעת דו"ח בדיקת האופל במכון בדיקת רכבים, שהעתקו צורף לכתב ההגנה, אולם, כפי שכבר ציינתי לעיל, אני מאמין לתובעת שהכחישה כי דו"ח זה הוצג בפניה. יתרה מכך, מדובר בדו"ח בדיקה מיום 16/5/16, היינו כ- 11 חודש לפני העיסקה וגם בדו"ח זה אין כל פירוט ו/או אזכור של התאונות שעבר האופל. סבורני שמכוח הוראות סעיף 4 לחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) התשס"ח – 2008, היתה חובה על הנתבעת לציין בהסכם במפורש, בחלק שכותרתו "גילוי נאות", את העבר התאונתי של האופל ואת ירידת הערך שנגמרה לו כתוצאה מהתאונות ולא להסתפק באמירה כי "הרכב נמכר עפ"י דוח בדיקה מספר ... של מכון קומפיוטסט הנדסה".