ז(1)(טז) טענת המרמה של מבטחת הרכב האחר חורגת מהחזית
ז(2) הפן הראייתי:
ז(3)הפן המהותי – והיקף החבות
ז(3)(א)המסגרת הנורמטיבית המהותית
ז(3)(ב)הסכום ממנו יגזרו תגמולי הביטוח הוא לפי השווי בחוה"ד הראשונה המשקף את השווי לפיו שולמה הפרמיה
ז(3)(ג)הלכת כלל מסייגת את עקרון השבת המצב לקדמותו, ובעקרון אין להתגבר על הסייג שקבעה הלכת כלל
ז(3)(ד)ביהמ"ש אינו כבול לקביעת מומחה בחווה"ד השניה שיסודה בטעות בדין המהותי, ויש לסמוך על חווה"ד הראשונה מטעמו
ז(3)(ה)שיטת חישוב הנזק היא בהתאם לדרך שבה נקט השמאי, כלומר חיבור סכום הנזק בר התיקון עם גובה ירידת הערך, ולא כעמדת המבטחת המבקשת להסיק מהמכר המאוחר.
ח. הערה על ראשי נזק נוספים:
ח(1) לתובע יש זכות לפיצוי על שכ"ט השמאי שנאלץ לשלם .
ח(2) לתובע יש זכות לפיצוי על המע"מ שאותו שילם על עלות התיקונים עקב התאונה
ח(3) לתובע יש זכות עקרונית לפיצוי לפי ס' 10 לחוק התרופות, למשל בגין הפסד ימי עבודה, אך לא הובאו די ראיות להוכחת ההפסד בפועל.
ט. סוף דבר
--- סוף עמוד 2 ---
--- סוף עמוד 3 ---
א.מבוא על ההליך
1. תביעה לפיצוי בגין נזק רכוש לרכב, שנגרם בתאונת דרכים. נותרה להכרעה שאלת גובה הנזק, והתעוררו בגדרה מחלוקות חריפות, בלשון המעטה. חלקן בעניינים שטרם לובנו בפסיקה.
התביעה, הוגשה בהליך שכעולה מטיעוני הצדדים, חריג, בנוף התביעות בגין נזקי רכוש לרכב, הואיל וצורפו בה יחדיו, הן מבטחת הרכב של התובע, שהיא הנתבעת 4 (להלן: "מבטחת הרכב" או "המבטחת"), והן מי שנטען להיותם המזיק, המתיר, ומבטחת המזיק, שהם הנתבעים 3-1 (להלן: "הצדדים הקשורים ברכב האחר"). התביעה נגד מבטחת הרכב, נשענת ביסודה, על עילה חוזית, עליה חולש, בראש וראשונה חוק חוזה הביטוח, התשמ"א -1981 (להלן: "החוק" ההפניות לסעיפי חיקוק אם לא צוין אחרת הן לחוק זה).
התביעה נגד הצדדים הקשורים ברכב האחר, נשענת בראש ובראשונה על עילה נזיקית, אך גם על יריבות ישירה כלפי מבטחת המזיק (תכונה להלן: "מבטחת הרכב האחר" או "מבטחת המזיק"), והייתה טעונה, הוכחת אשם מכוח פקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "פקודת הנזיקין").
2. מבטחת הרכב, שלחה הודעה לצד שלישי, כנגד הצדדים הקשורים ברכב האחר, על יסוד העילה הנזיקית. לטענתה, היא זכאית מהם לפיצוי בגין כל סכום שבו תחויב כמבטחת. אמנם קיימת "יריבות פורמאלית" בין המבטחות, אולם במישור הנזק, נוצרה בינן "שותפות מעשית". שתיהן, התייצבו בחזית אחת למול התובע. זאת, בניגוד למצב הנפוץ שבו בשלב הראשון, נתבעת מבטחת הניזוק ובשלב השני, שלאחר התשלום למבוטח מכוח הפוליסה, נעמדת אותה מבטחת ששילמה למבוטח בנעליו, וטוענת מגרונו ולפרקים גם עבורו (להחזרי הוצאות הפעלת הפוליסה מצידו).