בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 22454-04-13 אוחנה לובצקי ואח' נ' מכללת א.ר פסגות בע"מ ח.פ. 1414839/4 ואח'
בפני כבוד השופטת איריס רבינוביץ ברון
תובע ונתבע שכנגד
אביב אוחנה לובצקי
ע"י ב"כ עו"ד נדב דרזנין ועו"ד רמי קסלר
נגד
נתבעים ותובעת שכנגד 1.מכללת א.ר פסגות בע"מ ח.פ. 1414839/4
2.יניב ארביב
3.רועי ראובן
ע"י ב"כ עו"ד הילה סמורזיק ועו"ד ורד בר
פסק דין חלקי
מבוא
1. בפני תביעה ותביעה שכנגד. במסגרת התביעה עותר התובע, מר אביב אוחנה לובצקי, לסעד כספי בסך של 3,042,400 ₪, סעד הצהרתי (לעניין התמורה המגיעה לו למשך 48 חודש ממועד סיום ההתקשרות בין הצדדים) ומתן חשבונות. התביעה הוגשה כנגד מכללת פסגות בע"מ וכנגד הבעלים והמנהלים שלה, מר יניב ארביב ומר רועי ראובן.
במסגרת התביעה שכנגד עותרת התובעת שכנגד (נתבעת 1 בתביעה הראשית), לקבלת סעד כספי בסך של 1,700,000 ₪ בעילות חוזיות ובגין לשון הרע וכן לסעד של מתן חשבונות.
מטעם התובע הוגשו במסגרת התביעה הראשית תצהירי עדות ראשית של התובע, של מר לירן הרשמן, שעבד אצל הנתבעת 1 ואשר תמליל של הקלטה שביצע צורף לתצהיר התובע, ושל מר עידן אברהמי, שעבד אף הוא אצל הנתבעת.
מטעם הנתבעים הוגשו, ביחס לתביעה העיקרית ולתביעה שכנגד, תצהירי עדות ראשית של הנתבעים 3-2, של גב' ליאת ראובן, עובדת בנתבעת 1, ושל רו"ח צ'דרמן.
כתצהירי תשובה לעניין התביעה שכנגד, התובע הגיש את תצהירו, תצהיר של רו"ח יוסף סרנגה לעניין תצהירו של רו"ח צ'דרמן שהוגש מטעם התובעת שכנגד, וכן את תצהיריהם של מר פיליפ בר לב, מר בני לחין, מר נדב ברזילי, מר עידן שור, מר רועי רוטשילד, מר אלכס ברג, מר אלון מלמד ודר' שלומית מחלב שיבי, שלמדו אצל התובע במסגרות שונות.
בהחלטה מיום 16.2.16 הוצאו, לבקשת התובע, מחומר הראיות תצהירי העדות הראשית של ה"ה בר לב, לחין, רוטשילד וברג.
בדיוני ההוכחות נחקרו העדים מטעם הצדדים.
הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב.
רקע עובדתי
2. התובע והנתבע שכנגד (להלן: "אוחנה לובצקי") עוסק בתחום של השקעות בנדל"ן ואף מרצה בתחום, ושימש בעבר כמנהל תחום הנדל"ן במכללת cashflow. בשנת 2011 הקים את המותג "פרקטיקה" המתמחה, בין היתר, בלימוד פרקטי של השקעות בשוק הנדל"ן.
נתבעת 1 והתובעת שכנגד (להלן: "מכללת פסגות") היא חברה רשומה העוסקת בהכשרה של סוחרים פרטיים בשוק ההון. החל מחודש יולי 2012 ולאחר שהתקשרה עם אוחנה לובצקי לשם כך, החלה מכללת פסגות לעסוק גם בתחום של לימודי השקעות בנדל"ן.
נתבע 2, מר יניב ארביב (להלן: "ארביב") ונתבע 3, מר רועי ראובן (להלן: "ראובן") הקימו את מכללת פסגות והם בעלי מניות בה בחלקים שווים.
3. במהלך שנת 2012 פנה אוחנה לובצקי לנתבעים על מנת לבחון את האפשרות לשתף עימם פעולה להקמת מערך לימודי נדל"ן במכללת פסגות. ביום 5.7.12 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין מכללת פסגות לאוחנה לובצקי (להלן: "ההסכם לשת"פ", נספח 3 לכתב התביעה). אין מחלוקת בין הצדדים כי ההסכם נערך על ידי אוחנה לובצקי.
הצדדים החלו לפעול בהתאם להסכם, והחלו להציע וללמד קורסים בנדל"ן במסגרת מכללת פסגות.
ביום 5.11.12 התקיימה פגישה בין אוחנה לובצקי לבין ארביב וראובן, במסגרתה הודיעו לו לטענתו ארביב וראובן כי אינם מעוניינים בהמשך ההתקשרות בין הצדדים. כך גם הודיע ראובן לאוחנה לובצקי בשיחה טלפונית שנערכה בין השניים ביום 7.11.12.
לאחר מספר תכתובות דוא"ל ושיחות טלפוניות בין הצדדים, שלח אוחנה לובצקי ביום 18.11.12 הודעת דוא"ל, בה כתב כי מאחר והנתבעים החליטו על סיום ההתקשרות בין הצדדים באופן חד צדדי, הוא מבקש לקבל את התייחסותם העניינית לסיום ההתקשרות בהתאם להוראות ההסכם לשת"פ (נספח 15 לכתב התביעה).
ביום 21.11.12 שלחה מכללת פסגות, באמצעות בא כוחה, מכתב לאוחנה לובצקי בו נכתב כי מכללת פסגות מעולם לא מסרה לאוחנה לובצקי הודעה על ביטול ההסכם כדין וכי מבחינת מכללת פסגות ההסכם ומלוא התחייבויות הצדדים בו תקפים ועומדים (נספח 16 לכתב התביעה).
לאחר חילופי תכתובות נוספות, שלח ביום 5.12.12 ב"כ מכללת פסגות מכתב לב"כ אוחנה לובצקי, בו נכתב כי ההסכם לשת"פ הופר על ידי אוחנה לובצקי ולפיכך מכללת פסגות מודיעה על ביטולו (נספח ב' לכתב ההגנה).
כפי שעולה מהתכתובות שהוחלפו בין הצדדים, הצדדים חלוקים בשאלה מתי בוטל ההסכם לשת"פ וכתוצאה מכך, האם התנהגות מי מהם מהווה הפרה של ההסכם לשת"פ.
אין מחלוקת כי מכללת פסגות המשיכה לעסוק בתחום לימודי השקעות בנדל"ן.
טענות הצדדים בתביעה הראשית
טענות התובע
4. אוחנה לובצקי טוען כי הנתבעים הציגו בפניו מצג שווא, לפיו לאחר תקופת ניסיון מסוימת תוקם שותפות בין הצדדים בקשר ללימודי נדל"ן במכללת פסגות, ולפיכך נחתם בין הצדדים הסכם לשיתוף פעולה זמני. אלא שמלכתחילה לא היתה לנתבעים כל כוונה לממש את התחייבותם.
אוחנה לובצקי נתן אמון מלא בנתבעים ולפיכך לא נועץ בעורך דין טרם עריכת ההסכם לשת"פ.
אוחנה לובצקי הקים את תחום הוראת הנדל"ן במכללת פסגות, בהתאם להסכם לשת"פ, והעביר לידי הנתבעים מידע שחלק ניכר ממנו הוא מידע סודי. הנתבעים פעלו בחוסר תום לב כדי לדחוק רגליו מהמיזם ולהתנער מהתחייבויותיהם להקמת שותפות.
הנתבעים הפרו את חובות האמון שנגזרות ממערכת יחסים בין יזמים, וכן את החובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ובקיום חוזה, לפי סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים").
המצגים הטרום חוזיים שהוצגו על ידי הנתבעים הופכים לתנייה חוזית ולפיכך מחייבים את הנתבעים. לפיכך, התנערותם של הנתבעים מההתחייבות להקמת שותפות מהווה הפרה יסודית של ההסכם לשת"פ. לחלופין, התנהגותם מהווה חוסר תום לב במשא ומתן באופן המצדיק להעמיד את הצדדים במצב כאילו נכרת הסכם השותפות ולפיכך אוחנה לובצקי זכאי לפיצויי קיום.
התנהגות נתבעים 3-2 מצדיקה ומחייבת הטלת חיוב אישי עליהם.
אוחנה לובצקי זכאי לשכר ראוי כיזם בגין פעולתו שהביאה להקמת המכללה, בין היתר מכוח סעיף 46 לחוק החוזים.
כן זכאי אוחנה לובצקי לפיצוי בהתאם לסעיף 9 להסכם לשת"פ, לנוכח ההפרה של איסור התחרות הקבוע בסעיף זה. כמו כן, הנתבעים ממשיכים לעשות שימוש בקניינו הרוחני של אוחנה לובצקי ובמוניטין שצבר ולפיכך מפרים זכויות יוצרים שלו ועוולים בגניבת עין. גם בשל כך יש להטיל אחריות אישית על נתבעים 3-2.
מכללת פסגות התעשרה שלא כדין על חשבונו של אוחנה לובצקי.
לפיכך, יש לפסוק לזכות אוחנה לובצקי פיצויי קיום ו/או שכר ראוי כיזם בסך של מיליון ₪ וכן תמורה בסך של 2,042,400 ₪ בהתבסס על סעיף 9 להסכם לשת"פ. עוד התבקש בית המשפט ליתן כנגד מכללת פסגות צו למתן חשבונות ולהתיר לאוחנה לובצקי לתקן את כתב התביעה בדרך של עדכון הסכומים, ולהשית על הנתבעים פיצויים לדוגמא בסכומים משמעותיים או ליתן כל סעד אחר שייראה נכון וצודק בנסיבות העניין.
טענות הנתבעים
5. הנתבעים מעלים מספר טענות מקדמיות. לטענתם, דין התביעה להידחות בהיעדר יריבות ועילה בין אוחנה לובצקי לראובן וארביב, שכן ההסכם לשת"פ נחתם בין אוחנה לובצקי למכללת פסגות.
עוד טוענים הנתבעים, כי יש למחוק מכתב התביעה את הסעד שנתבע בגין נזק ועוולות שטרם גובשו.
6. הנתבעים טוענים כי במסגרת ההסכם לשת"פ, שכרה מכללת פסגות את שרותיו של אוחנה לובצקי לצורך ניהול, הוראה, והדרכת לקוחות בתחום הנדל"ן. לטענתם, מכללת פסגות קיימה אחר התחייבויותיה לפי ההסכם בצורה מלאה ושילמה לאוחנה לובצקי את התמורה המגיעה לו עבור שירותיו בהתאם לסעיף 10 בהסכם לשת"פ.
הנתבעים טוענים כי הרקע לשיחות מיום 5.11.12 ומיום 7.11.12, בהן הודיעו הנתבעים על סיום ההסכם, היה דרישות מופרכות מצדו של אוחנה לובצקי לקבלת סכומים שאין להם זכר בהסכם לשת"פ והדברים בקשר לביטול ההסכם נאמרו בלהט הרגע ואין לייחס להם את המשקל הרב לו טוען אוחנה לובצקי. רק ביום 5.12.12 שלחו לאוחנה לובצקי הודעה על ביטול ההסכם לשת"פ, וזאת כיוון שאוחנה לובצקי לא עמד בהתחייבויותיו לפי ההסכם לשת"פ. הודעה זו תואמת את שהוסכם בסעיף 16 להסכם לשת"פ.
הנתבעים מכחישים כי היתה להם כוונה לחתום על הסכם שותפות עם אוחנה לובצקי.
הנתבעים טוענים, כי סעיף 9.1 להסכם לשת"פ, המהווה תניית אי תחרות, בלתי חוקי, נוגד את תקנת הציבור ופוגע בחופש העיסוק ובאינטרס הציבורי לשמור על תחרות חופשית בשוק. לפיכך, הסעיף בטל, בהתאם להוראות סעיף 30 לחוק החוזים. יצויין כי הטענה בדבר אי חוקיות לא נזכרה בצורה מפורשות בסיכומי הנתבעים. לעומת זאת, הועלתה על ידם בסיכומים, לראשונה, טענה חלופית לפיה יש להגביל את משך תניית אי התחרות.
עוד טוענים הנתבעים כי יש לקרוא את סעיף 9 להסכם ככולל רק איסור להשתמש בקניין הרוחני ולהעסיק את המרצים שהביא התובע, כמפורט בסעיף 9.2 ואין לקרוא אותו כמטיל איסור כללי לעסוק בתחומי העיסוק של פרקטיקה למשך 48 חודש.
הנתבעים טוענים כי לא הפרו את הוראות סעיף 9 להסכם וכי לא עשו שימוש בחומרי הלימוד של התובע ולא העסיקו את המרצים שהובאו על ידו. עוד טוענים הנתבעים כי לאוחנה לובצקי אין זכויות קנייניות במידע שסיפק למכללת פסגות, שכן מידע זה נלקח ממקום עבודתו הקודם.
טענות אוחנה לובצקי בכתב התשובה
7. פרשנותם של הנתבעים ביחס לסעיף 9.2 להסכם חסרת כל היגיון כלכלי ומשפטי ולפיכך יש לדחותה. אך גם אם תתקבל פרשנותם, הרי שהנתבעים עושים שימוש בקניינו הרוחני של אוחנה לובצקי.
טענות הצדדים בתביעה שכנגד
טענות מכללת פסגות
8. אוחנה לובצקי לא מילא אחר התחייבויותיו בהתאם להסכם לשת"פ, ומסיבה זו ביטלה מכללת פסגות את ההסכם.
למכללת פסגות נגרמה בשל כך פגיעה אנושה בשמה הטוב ובמוניטין שצברה משך השנים, וכן נגרמו לה נזקים כספיים נוספים בשל הצורך בהסטת משאבים ממחלקת שוק ההון, בהעסקת סגל חלופי ובצורך לדאוג לסילבוס חלופי.
אוחנה לובצקי הפר את תניית אי התחרות הקבועה בסעיף 9.3 להסכם לשת"פ, ככל שבית המשפט יקבע שמדובר בתניה קבילה.
אוחנה לובצקי הפר את התחייבותו בסעיף 6.7 להסכם, לפיו התחייב להעביר למכללת פסגות אחוזים מכל פעילות משותפת שלו עם תלמידי מכללת פסגות או מקורבים להם. לפיכך מבקשת מכללת פסגות כי יינתן צו למתן חשבונות בקשר למוסד הלימודי המנוהל כיום על ידי אוחנה לובצקי.
אוחנה לובצקי הוציא דיבתה של מכללת פסגות בניגוד לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"), במסגרת פרסומים שפרסם בפייסבוק ביום 9.4.13 וביום 24.5.13. פרסומים אלו נעשו מתוך כוונה לפגוע ולהוציא דיבה.
לפיכך, מתבקש בית המשפט לפסוק למכללת פסגות פיצויים בגין הפרת ההסכם לשת"פ בסך של 1,500,000 ₪ בתוספת מע"מ ואת הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק איסור לשון הרע, בסך של 200,000 ₪. כמו כן, מתבקש בית המשפט ליתן צו למתן חשבונות ולהתיר למכללת פסגות לתקן את התביעה שכנגד בהתאם.
טענות אוחנה לובצקי
9. לטענת אוחנה לובצקי, הטענות של מכללת פסגות בכתב התביעה שכנגד, נסמכות על אירועים שקרו לאחר ובעקבות ביטול ההסכם לשת"פ באופן חד צדדי ובחוסר תום לב על ידי מכללת פסגות. רק לאחר מועד ביטול ההסכם סירב אוחנה לובצקי באופן לגיטימי ומקובל להמשיך למלא התחייבויותיו על פי ההסכם.
אוחנה לובצקי מילא את חלקו במיזם על הצד הטוב ביותר.
מכללת פסגות לא הניחה תשתית ראייתית כלשהי על מנת לתמוך בנזקים הנטענים על ידה וממילא, ככל שנגרמו, הם נגרמו במעשיה ובמחדליה.
אוחנה לובצקי לא הפר את תניית אי התחרות שבסעיף 9.3 להסכם לשת"פ.
באשר לטענות ביחס לסעיף 6.7 להסכם לשת"פ, אוחנה לובצקי מודה שהתחיל להפעיל מוסד לימודי בתחום ההשקעה בנדל"ן, אך פעילותו אינה קשורה לתלמידי מכללת פסגות או למקורבים להם. לפיכך, יש לדחות את הדרישה לקבלת צו למתן חשבונות.
אוחנה לובצקי מכחיש את הטענות ביחס לעוולת לשון הרע. אוחנה לובצקי לא מכחיש את עצם הפרסומים. ביחס לפרסום מיום 9.4.13, מכללת פסגות לא הראתה כי הפרסום מתייחס מפורשות אליה, או שמדובר בפרסום הפוגע קשות בשמה ומוציא דיבתה. ממילא עומדת לאוחנה לובצקי הגנת אמת דיברתי.
ביחס לפרסום מיום 25.4.13, המדובר בציטוט דבריו של וורן באפט שאין בו התייחסות למכללת פסגות. עיון בתגובות שפורסמו לפוסט מלמד כי הגולשים ראו באמירות המופיעות בפרסום כחיוביות.
דיון והכרעה
נסיבות ביטולו של ההסכם לשת"פ
10. כפי שפורט לעיל, הצדדים חלוקים בשאלה מתי בוטל ההסכם לשת"פ. לטענת אוחנה לובצקי ההסכם בוטל ביום 5.11.12.
הנתבעים טוענים כי ביטלו את ההסכם רק ביום 5.12.12 וזאת, לנוכח התנהלותו של אוחנה לובצקי ודרישותיו שלא היה להן בסיס בהסכם לשת"פ. לטענתם, הרקע לביטול ההסכם לשת"פ על ידם היה הפרת ההסכם על ידי אוחנה לובצקי, אשר נטש קורסים, לא סיפק חומר לימודי ברמה ראויה, לא העביר לסטודנטים חומרי לימוד, סירב לנהל כנסים וסדנאות בנושא נדל"ן והתבטא בצורה לא ראויה כלפי סטודנטים.
עוד טוענים הנתבעים, כי הודעתם על ביטול ההסכם ביום 5.11.12 נבעה מדרישותיו של אוחנה לובצקי לקבל סך של 100,000 ₪ על חשבון התמורה לה הוא זכאי לפי ההסכם וקורסים במתנה עבור בת זוגו, וכי ההודעה נמסרה בלהט הדברים ואין לייחס לה את המשקל לו טוען אוחנה לובצקי.
11. אוחנה לובצקי הצהיר כי ביום 5.11.12, בפגישה שנערכה בינו לבין הנתבעים בהרצליה (להלן: "הפגישה בהרצליה"), הודיעו לו הנתבעים כי "אינם מעוניינים בהמשך ההתקשרות איתי וכי הם אינם מתכוונים לקיים את התחייבויותיהם ולייסד עימי שותפות" (בסעיף 59 לתצהירו).
כן הצהיר כי היה המום מהתנהלות זו, וכי באותו יום שלח לנתבעים הודעת דוא"ל (בסעיפים 63-62 לתצהירו). בהודעה מיום 5.11.12 כתב אוחנה לובצקי לנתבעים כי "זו הפעם האחרונה שאני נותן אמון באנשים מבלי לסגור את כל הקצוות מראש ובכתב. ... אשלח לכם בשבוע הבא מכתב הסוגר את כל הפינות לקראת סיום ההתקשרות העסקית בינינו" (נספח 10 לתצהירו).
אוחנה לובצקי הצהיר כי באותו הערב קיים שיחה טלפונית עם ארביב והוחלט לקיים פגישה בשבוע לאחר מכן לצורך חתימה על הסכם חדש, אך בשיחה בינו לבין ראובן שנערכה בהמשך, ראובן היה מעוניין לדחות את הפגישה בחודש "לאחר שיירגעו הרוחות" (בסעיפים 66-64 לתצהירו).
כן הצהיר (בסעיפים 70-69 לתצהירו) כי ביום 6.11.12 יצר קשר עם ארביב על מנת להבהיר לו כי הוא מעוניין להסדיר את היחסים בין הצדדים עוד באותו השבוע וכי "בסיום השיחה נקבעה פגישה לתחילת השבוע שלאחר מכן".
מתצהירו של אוחנה לובצקי עולה כי ביום 7.11.12 התקיימו שתי שיחות בינו לבין ראובן, ובשתיהן הודיע לו ראובן על סיום ההתקשרות בין הצדדים (סעיפים 72-71 לתצהירו). אוחנה לובצקי צירף הקלטה ותמלול של השיחה השניה כאשר הדוברים הינם אוחנה לובצקי (אביב) וראובן (רועי) (נספחים 4 ו-12 לתצהירו:
"אביב: אני רוצה להבין, אתם באמת רוצים לסיים את ההתקשרות הזאת?
רועי: כן.
אביב: יניב גם כאילו מודע לזה, מעודכן בזה?
רועי: יניב, אני, אני, אני כרגע המחליט.
אביב: זהו? אתה רוצה לסיים את ההתקשרות בינינו?
רועי: כן.
אביב: זה סתם לפעול בצורה פזיזה רועי, אתה לא חושב?-
רועי: אני לא פועל בשום צורה פזיזה זה אה, כבר אה, עבר את כל הגבולות. ...
אביב: אז מבחינתך לצאת לדרך חדשה, זה מה שאתה אומר לי?
רועי: כן.
רועי: ואני מאחל לך הכי הרבה שבהצלחה בעולם" (ההדגשות הוספו – א.ר.ב).
12. ביום 7.11.12 שלח אוחנה לובצקי לנתבעים הודעת דוא"ל, במסגרתה כתב, בין היתר, כי הוא מבקש "לקבל את הצעתכם העניינית לסיום דרכנו המשותפת" וציין כי בכוונתו לעמוד בשלב זה בכל התחייבויותיו (נספח 13 לתצהירו). הודעת דוא"ל נוספת בעניין זה נשלחה על ידי אוחנה לובצקי לנתבעים ביום 18.11.12, במסגרתה אף ציין את סעיף 9 להסכם לשת"פ ואת אפשרותם של הנתבעים לבחור להמשיך לעסוק בתחום בכפוף להוראות ההסכם, כנגד התמורה הנקובה בו בגין כך (נספח 15 לתצהיר אוחנה לובצקי).
ביום 21.11.12 שלח ב"כ של מכללת פסגות מכתב לאוחנה לובצקי, בו צוין כי "מרשתי מעולם לא מסרה לך הודעה על ביטולו של ההסכם כדין" וכי "מבחינת מרשתי ההסכם ומלוא התחייבויות הצדדים בו תקפים ועומדים" (נספח 16 לתצהיר אוחנה לובצקי).
אוחנה לובצקי השיב למכתב זה בהודעת דוא"ל מיום 22.11.12, בה ציין כי הנתבעים "ביטלו את החוזה שבינינו (אגב הפרתו) חד צדדית ובצורה שאינה משתמעת לשני פנים" (נספח 17 לתצהירו).
אוחנה לובצקי הצהיר כי הנתבעים התעלמו מפניותיו ולפיכך שלח להם מכתב נוסף, ביום 29.11.12 (בסעיף 82 לתצהירו). במכתב זה כתב אוחנה לובצקי לנתבעים כך (נספח 19 לתצהירו):
"פניותיי אליכם לא נענו לגופן בצורה עניינית... עברו כבר כמה שבועות מאז שקיבלתי את הודעתכם הבלתי מתפשרת על ביטול ההסכם בינינו ... לבקשתי פנה עורך דיני לעו"ד פריד, במטרה ליזום פגישה בינינו – בהקדם – בה ילובנו הדברים עד תום. מיותר לציין, כי עד שלא ילובנו העניינים כאמור, אין בכוונתי לקחת חלק בהרצאות נוספות שמטרתן שיווק ומכירה לעתיד, וכן אין בכוונתי לפתוח קורסים חדשים" (ההדגשות במקור – א.ר.ב).
אוחנה לובצקי אף ציין בהודעה זו כי אינו מאשר תיעוד של הקורסים המועברים. מהנספחים שצורפו לתצהיר אוחנה לובצקי עולה כי הצדדים החליפו ביניהם הודעות דוא"ל נוספות בעניין זה (ר' נספחים 22, 25-24 לתצהיר אוחנה לובצקי).
אוחנה לובצקי הצהיר כי ניסיון שנעשה לתאם פגישה בין הצדדים לליבון המחלוקות כשל, כיוון שהנתבעים ביטלו את הפגישה (בסעיף 88 לתצהירו).
ביום 5.12.12 שלח ב"כ אוחנה לובצקי מכתב לב"כ מכללת פסגות, בו נכתב כי לצורך הקטנת הנזק ולפנים משורת הדין, אוחנה לובצקי נכון לסיים את ההרצאות להן התחייב ובלבד שאגד זכויותיו תובטחנה וכי אוחנה לובצקי ממתין לתשובת הנתבעים בעניין זה בדחיפות, לנוכח ההרצאה שקבועה ליום 7.12.12 (נספח 26 לתצהיר אוחנה לובצקי).
באותו היום שלח ב"כ מכללת פסגות לב"כ אוחנה לובצקי מכתב, בו צוין כי אוחנה לובצקי מפר את ההסכם בכך שהוא פועל באופן עצמאי בלימודי השקעות בנדל"ן, מסרב ללמד קורסים קיימים ולהשתתף בסדנאות וכי מכללת פסגות קיבלה מספר תלונות מתלמידים בנוגע לאופן העברת הקורסים על ידו. לפיכך, "בהתאם להוראות סעיף 15.3. להסכם מרשתי מודיעה בזאת למרשך על ביטולו של ההסכם לאלתר!!!" (נספח 27 לתצהיר אוחנה לובצקי).
ביום 6.12.12 שלח ב"כ מכללת פסגות מכתב לב"כ אוחנה לובצקי, בו ציין כי הובא לידיעתה של מכללת פסגות כי אוחנה לובצקי לא מתכוון לקיים את השיעור הקבוע ליום 7.12.12, וכי אוחנה לובצקי מתבקש לאשר למכללת פסגות כי יקיים את השיעור (נספח 28 לתצהיר אוחנה לובצקי).
באותו היום כתב ב"כ אוחנה לובצקי לב"כ מכללת פסגות כי אוחנה לובצקי "נכון לסיים את ההרצאות להם (כך במקור – א.ר.ב) התחייב ... ובלבד שאגד זכויותיו תובטחנה" (נספח 29 לתצהיר אוחנה לובצקי, ההדגשה במקור – א.ר.ב). ב"כ מכללת פסגות השיב למכתב זה כי חרף פנייתו הדחופה, אוחנה לובצקי בחר שלא להשיב ולא להגיע לשיעור הקבוע ליום המחרת, ולפיכך מכללת פסגות פועלת לביטול השיעור (נספח 30 לתצהיר אוחנה לובצקי). ב"כ של אוחנה לובצקי השיב למכתב זה באותו היום, וכתב כי "לא ברור על מה סומכת קביעתך, כי אין בכוונת מרשי להופיע לשיעור מחר. אזכירך, כי כבר בפנייתי אתמול נדרשו מרשתך ומי מטעמה להסדיר את ענייניהם מול מרשי – בדחיפות, לאור השיעור הקבוע למחר" (נספח 31 לתצהיר אוחנה לובצקי).
13. אוחנה לובצקי העיד כי "באזור חודש אוקטובר רועי שולח לי הודעה ואמר לי שאנחנו צריכים להתחשבן, שעבדתי הרבה ולא לקחתי כסף ושהוא לא אוהב את זה. שאלתי אותו כמה כסף מגיע, ואז הוא רושם לי ברוב חוצפתו שאחרי כל העבודה שעשיתי מגיע לי 15,000 ₪. אני חושב כמקדמה. לא, הוא לא אמר כמקדמה, הוא רשם 15,000 ₪ אחרי זה נתחשבן. ואז עניתי לו בתגובה שבעיני מגוחכת שלא צודקת ולא ראויה, אמרתי לו תן לי 100,000 ₪ ואחרי זה נתחשבן, ואז ה-100,000 ₪ עמד על הפרק ומזה הוא עושה מטעמים" (בעמ' 24, ש' 27-22).
כן העיד כי לאחר שהנתבעים הודיעו לו על ביטול ההסכם, הוא היה מעוניין שתיקבע פגישה בין הצדדים לא על מנת לדרוש שתוקם שותפות, אלא כדי להבין מה קרה, שכן עד לפגישה בהרצליה הנתבעים היו מרוצים ממנו ואמרו לו שתוקם שותפות (פרוט' הדיון, מעמ' 33 ש' 26 ועד עמ' 34 ש' ש' 1).
עוד העיד אוחנה לובצקי כך (פרוט' הדיון, בעמ' 34 ש' 20-9):
"ש. ... שכשאתה הבנת שהם עושים ים של כסף מהקורסים האלה בנדל"ן ואתה מקבל גרושים, אז "הסתובב" לך משהו בראש, ואז הפסקת להיות לא מרצה לא טוב, הפסקת להיות שירותי לתלמידים והפסקת למלא את ההתחייבויות שלך להיות אדיב לתלמידים, לעמוד לרשותם, להעביר את החומר בזמן, לענות לשאלות שלהם, להגיע לקורס, לסיים אותו, לא לגבי היכולות שלך כמרצה, אלא לגבי זה שלא בא על זה יותר, כי הם עושים כסף ואתה לא.
ת. אני דוחה את הטענה הזו בשתי ידיים וצר לי על הטענה הזו, כי עומדת בסתירה לכל מה שמרשיך טוענים לאורך כל הדרך. ... כל ההתנהלות שקרתה לאחר ביטול ההסכם שקיבלתי את ההודעה הזו שלוש פעמים והגיעו מים עד נפש, מרשיך יכולים להלין רק על עצמם". (, ההדגשות הוספו – א.ר.ב).
מעדותו של לובצקי עולה, כי לא היה בכוונתו להגיע לכנס השיווקי שהיה קבוע לחודש דצמבר 2012 (פרוט' הדיון, מעמ' 34 ש' 25 ועד עמ' 35 ש' 5). עוד העיד, כי הפסיק להגיע לשיעורים לאחר שהנתבעים "ביטלו את ההסכם שוב ושוב" (פרוט' הדיון, בעמ' 33 ש' 2-1).
14. ארביב וראובן הצהירו כי כחודשיים לאחר החתימה על ההסכם לשת"פ, בסמוך לסדנה הראשונה שהעביר, לובצקי החל "להתערער במישור ההתנהלות עמנו, ושמא לתהות בדבר כדאיות ההסכם עם פסגות" כיוון שנחשף להיקף מחזור המכירות (סעיף 18 לתצהיר ארביב, סעיף 16 לתצהיר ראובן). כן הצהירו כי במקביל לכך, דרש אוחנה לובצקי לקבל סך של 100,000 ₪ כמקדמה וכן קורסים במתנה עבור בת זוגו (סעיף 20 לתצהיר ארביב, סעיף 18 לתצהיר ראובן).
יצויין כי בחקירתו הנגדית, הודה אוחנה לובצקי כי ביקש מהנתבעים שבת זוגו תשתתף בקורס שוק ההון ללא תשלום והעיד כי ביקש זאת כבר בחודש מאי, וכי באוקטובר העלה בקשה זו שוב ובקשתו נענתה על ידי הנתבעים (פרוט' הדיון, מעמ' 26 ש' 5 ועד עמ' 27 ש' 4).
עוד הצהירו ארביב וראובן כי מכללת פסגות "לא ביטלה את ההסכם עם אוחנה בימים 5.11.2012 ו-7.11.2012. ההיפך הוא הנכון, בשעתו היה ניסיון ליישר את ההדורים עימו על בסיס ההסכם החתום... מתוך תקווה להמשיך לעבוד יחד כפי שמוגדר בהסכם החתום" (סעיף 26 לתצהיר ארביב, סעיף 25 לתצהיר ראובן) ולפיכך אף נשלח לאוחנה לובצקי על ידי ב"כ מכללת פסגות המכתב מיום 21.11.12 (סעיף 27 לתצהיר ארביב, סעיף 26 לתצהיר ראובן).
כפי שפורט לעיל, ארביב וראובן הצהירו כי אוחנה לובצקי דרש במסגרת הפגישה בהרצליה שהצדדים יחתמו על הסכם שותפות וכי ישולם לו סך של 100,000 ₪. עוד הצהירו כי "גם בישיבה ולאחר הישיבה, הבהרנו לאוחנה, כי באופן התנהלות שכזו על ידו לא נוכל להמשיך... ולכן הוא צריך להחליט מה הוא רוצה לעשות" (סעיף 32 לתצהיר ארביב, סעיף 31 לתצהיר ראובן. ההדגשה הוספה – א.ר.ב).
ראובן הצהיר ביחס לשיחה מיום 7.11.12, כי "אמרתי לאוחנה, שאם הוא מתעקש על קבלת הסכום האסטרונומי הזה, אז אין הסכם (כלומר אנחנו לא יכולים להמשיך לשתף פעולה). כמובן שהדברים נאמרו בלהט הדברים, בשיא מאמצי ההתשה של אוחנה באותו עניין באותה עת, וצריך להתייחס אליהם בהתאמה" (בסעיף 37 לתצהירו, ההדגשה הוספה – א.ר.ב).
ארביב וראובן הצהירו כי "כחודש לאחר מכן, לאחר שראינו שהוא ממשיך בשלו ובהתנהלותו הפסולה הן במישור ההתנהלות מולנו והן בהפרת התחייבויותיו בהסכם במישור הפעילות שהייתה אמורה להתבצע בתחום לימודי הנדל"ן, ניתנה לו הודעה בדבר ביטול ההסכם עימו" (סעיף 37 לתצהיר ארביב, סעיף 32 לתצהיר ראובן. ר' גם סעיף 43 לתצהיר ארביב, סעיף 40 לתצהיר ראובן).
כן הצהירו כי אוחנה לובצקי נטש קורסים, לא סיפק חומר לימודי בצורה ראויה ולא העביר לסטודנטים חומרי לימוד, סירב לנהל כנסים וסדנאות בנושא נדל"ן והתבטא בצורה לא ראויה כלפי סטודנטים (סעיף 51 לתצהיר ארביב, סעיף 47 לתצהיר ראובן). השניים צירפו לתצהיריהם את מכתב ב"כ מכללת פסגות מיום 6.12.12 בעניין ביטול השיעור הקבוע ליום 7.12.12 (צוטט לעיל) וכן מכתב מיום 12.12.12, מב"כ מכללת פסגות לב"כ אוחנה לובצקי, בו נכתב כי "לאור חוסר היענות מרשך, נשלחה למרשך הודעה בדבר דחיית השיעור האמור" (נספח 4 לתצהיר ארביב, נספח 5 לתצהיר ראובן).
עוד הצהירו כי אוחנה לובצקי קיים רק שבעה כנסי נדל"ן ושני קורסים מתוך סמסטר של כ-72 שעות לימוד (סעיף 78 לתצהיר ארביב, סעיף 71 לתצהיר ראובן); כי התחמק מלנהל כנסי נדל"ן כגון הכנס שיועד ליום 3.12.12 בתואנה שהוא מבקש לקבל פנייה רשמית בעניין (סעיף 79 לתצהיר ארביב, סעיף 72 לתצהיר ראובן); כי החל להתנות את ההרצאות שהתחייב להעביר בדרישות הזויות, כגון הדרישה שלא להקליט את שיעוריו (סעיף 80 לתצהיר ארביב, סעיף 73 לתצהיר ראובן); וכי הפסיק באופן חד צדדי לשלוח סיכומי שיעור לסטודנטים (סעיף 81 לתצהיר ארביב, סעיף 74 לתצהיר ראובן).
בהודעת דוא"ל מיום 27.11.12 כתב אוחנה לובצקי לליאת ראובן כי "בהמשך לשיחתנו ומאחר והנושא לא הוסדר, אבקש שהמכללה תעדכן תלמידים בכך שלא ישלחו סיכומים נוספים" (נספח 13 לתצהיר ארביב, נספח 14 לתצהיר ראובן).
ארביב וראובן הצהירו כי מכללת פסגות קיבלה תלונות על התבטאויות שאינן הולמות את תפקידו של אוחנה לובצקי, וכי חלקן היו מלוות בדרישה של הלקוחות לקבל כספם בחזרה (סעיף 82 לתצהיר ארביב, סעיף 75 לתצהיר ראובן). כן הצהירו כי אוחנה לובצקי נהג להתנות מתן שירותים בדרישות מופרכות, כגון הודעתו לסטודנטים לפיה אם לא יבצעו את מטלות הקורס לא ישלח להם את חומרי הלימוד (סעיף 84 לתצהיר ארביב, סעיף 77 לתצהיר ראובן).
15. בחקירתו הנגדית, ארביב העיד כי לאחר השיחה עם אוחנה לובצקי ביום 7.11.12 "הגענו למשרד והבנו שזה רגע של עצבים ושלחנו לו מייל שהכל כרגיל" (פרוט' הדיון, בעמ' 78 ש' 27-26) ובהמשך העיד כך: "הבן אדם מתקשר, יושבים חוזרים, נרגעים, מבינים שיש הסכם ושולחים מייל מסודר שימשיך לעבוד" (פרוט' הדיון, בעמ' 80 ש' 16-15). כן העיד, כי "אנחנו לא נתנהל עסקית על פי קריזה שרועי חטף לי את הטלפון" (פרוט' הדיון, בעמ' 80 ש' 24). יצוין, כי לא צורפה לתצהירו של ארביב הודעת דוא"ל כאמור, ובחקירתו, כשנשאל על כך, הפנה למכתב מיום 21.11.12, שנשלח על ידי ב"כ מכללת פסגות (פרוט' הדיון, מעמ' 78 ש' 28 ואילך).
כאשר נשאל האם ישנן הודעות דוא"ל שאוחנה לובצקי שלח לנתבעים על מנת לברר מה משמעות הביטול ואשר לא נענו, ענה "יכול להיות" (שם, בש' 26).
עוד העיד ארביב כי אוחנה לובצקי החל לא להגיע לכנסים ולשיעורים וכן להציב תנאים לאחר הפגישה בהרצליה ולאחר השיחה מיום 7.11.12 (ר' פרוט' הדיון, עמ' 79 ש' 31-29, וכן בעמ' 80 ש' 20-18).
ראובן העיד בחקירתו הנגדית ביחס לשיחה מיום 7.11.12 כי היא התקיימה לאחר שבמשך חודש אוחנה לובצקי "התיש אותנו" ועל רקע דרישתו לקבל 100,000 ₪ (פרוט' הדיון, בעמ' 104 ש' 11-5). כן העיד ראובן כך (שם, בש' 23-13):
"ש. שאלתי האם כשהוא אמר את מה שהוא אמר לאביב והודית שאתה עומד מאחורי הדברים האם התכוונת לסיים את היחסים באותו מועד
ת. באותו רגע של כעס לפעמים אתה מקבל החלטה שאתה לא מבין את משמעותה. הייתה אותה החלטה. עשיתי באותו רגע רוורס. אמרתי מה שאני עושה זה לא נכון. צריך להחזיר את הדברים כי יש הסכם ואמרתי שננסה להחזיר הדברים לקדמותם.
ש. שאלתי אותך לגבי אותו מועד האם נכון לומר שבאותו מועד התכוונת לפטר אותו? לסיים את מערכת היחסים איתו.
ת. אי אפשר למדוד אדם כשהוא נסער אחרי שעברנו מה שעברנו עם התובע. הייתי מאוד עצבני, הגבתי כמו שהגבתי, ואחרי זה הבנתי שהדברים לא צריכים להיות כך.
ש. אז התשובה היא כן.
ת. הייתי נסער. זה מה שהיה באותו רגע. באותו רגע שהייתי נסער זו הייתה התשובה" (ההדגשה הוספה – א.ר.ב).
עוד העיד כי מספר ימים לאחר אותה שיחה התייעץ עם ארביב והוחלט "להחזיר את הגלגל אחורה", וכי החלטה זו קיבלה ביטוי בכתב, באמצעות מכתבו של ב"כ מכללת פסגות מיום 21.11.12 (פרוט' הדיון, מעמ' 104 ש' 24 ועד עמ' 105 ש' 5).
16. מתמלול השיחה מיום 7.11.12 עולה מפורשות כי ראובן הודיע לאוחנה לובצקי על ביטול ההסכם וסיום דרכם המשותפת. ראובן העיד כי בשעה שאמר את הדברים התכוון אליהם. בזמן אמת, ראובן אף אמר לאוחנה לובצקי כי הוא לא פועל בפזיזות בכך שהוא מבטל את ההסכם.
הנתבעים ציינו בסיכומיהם כי אוחנה לובצקי לא התנהל כאילו ההסכם בוטל לאחר השיחה מיום 7.11.12, כיוון שאף לטענתו המשיך להעביר הרצאות וציין שבכוונתו לקיים את התחייבויותיו בקורסים הקיימים (בסעיף 88). אך, כפי שעולה מהתכתובות שפורטו לעיל, אוחנה לובצקי כתב לנתבעים כי לנוכח ביטול ההסכם הוא ימשיך להעביר שיעורים וכנסים להם התחייב, אך לא יקיים הרצאות שמטרתן שיווק לעתיד ולא יפתח קורסים חדשים.
הנתבעים לא הביאו ראיה לכך כי מספר ימים לאחר השיחה האמורה ועובר למכתב ב"כ מכללת פסגות מיום 21.11.12 שלחו לאוחנה לובצקי הודעה לפיה לא היה בכוונתם לבטל את ההסכם לשת"פ. ארביב אף העיד שייתכן שהיו הודעות דוא"ל שנשלחו על ידי אוחנה לובצקי בתקופה זו ואשר לא נענו.
משניתנה על ידי הנתבעים הודעת ביטול, ממנה לא חזרו במשך כשבועיים ואף לא השיבו לפניותיו של אוחנה לובצקי בעניינה, לא ניתן לקבל את טענותיהם כי ההסכם לא בוטל על ידם במועד זה וכי אין לייחס לדבריהם משקל.
נוסף על כך, מכתבו של ב"כ מכללת פסגות מיום 21.11.12, במסגרתו הודע לאוחנה לובצקי כי מכללת פסגות לא ביטלה עמו את ההסכם, נשלח לאוחנה לובצקי כשלושה ימים לאחר הודעת הדוא"ל של אוחנה לובצקי מיום 18.11.12, בה כתב אוחנה לובצקי לנתבעים מפורשות כי יהיה עליהם לשלם לו תמורה עבור בחירתם להמשיך ללמד נדל"ן במכללת פסגות, בכפוף לקבוע בהסכם לשת"פ. בנסיבות העניין, ובתוך כך - סמיכות הזמנים בין התכתובות, נראה שחזרתם של הנתבעים מביטול ההסכם לשת"פ באה בעקבות פנייה זו והבנת ההשלכות האפשריות של ביטול ההסכם על ידם.
עוד שוכנעתי כי החלטתם של הנתבעים לבטל את ההסכם לשת"פ היתה על רקע דרישותיו של אוחנה לובצקי, ובכלל זאת דרישתו לקבלת כספים מעבר לקבוע בהסכם, ולא על רקע הפרת ההסכם על ידי אוחנה לובצקי, כפי שטענו הנתבעים. זאת ועוד, ממילא הטענות להפרות מתייחסות, רובן ככולן, לאירועים שלאחר ההודעות על ביטול ההסכם שניתנו בפגישה בהרצליה ובשיחה מיום 7.11.12, כפי שעולה הן מעדותו של אוחנה לובצקי והן מעדותו של ארביב, שפורטו לעיל.
לפיכך, אין המדובר בהפרות של ההסכם, שכן במועד זה ההסכם כבר בוטל על ידי הנתבעים.
לנוכח כל האמור לעיל, אני מוצאת כי יש לקבל את טענת אוחנה לובצקי כי ההסכם לשת"פ בוטל על ידי הנתבעים ביום 5.11.12 (מועד הפגישה בהרצליה) ולכל המאוחר, בשיחה מיום 7.11.12. משלא הוכח על ידי הנתבעים כי ההסכם הופר על ידי אוחנה לובצקי עובר לאותם מועדים, הרי שביטולו של הסכם על ידי הנתבעים, ביום 5.11.12 או 7.11.12 כלומר במהלך תקופת ההסכם, נעשתה מבלי שהיתה לנתבעים זכות לבטלו. לפיכך, הביטול נעשה שלא כדין.