התביעה למתן חשבונות
34. אוחנה לובצקי עותר לקבלת חשבונות בקשר לסכומים המגיעים לו על פי סעיף 9.2. הוא טוען כי מתקיימים התנאים לכך עקב מערכת יחסי האמון שהיתה בין הצדדים והסעיף בחוזה שהקנה לו אחוזים מההכנסות, בהתקיימות תנאיו. הנתבעים טוענים כי לא מתקיימים התנאים למתן חשבונות שכו לא היתה מערכת יחסים מיוחדת בין הצדדים.
אין חולק כי בהתאם להלכה, על מנת שתתקבל תביעה למתן חשבונות יש להראות התקיימותם של שני תנאים: הוכחת קיומה של מערכת יחסים בין הצדדים שיש בה כדי להצדיק את מתן החשבונות והוכחה, ולו לכאורה, כי קיימת לתובע זכות תביעה (ר' רע"א 9919/16 דון גילי בע"מ ואח' נ' Lifestyle Equities C.V) ואח'). אני מקבלת טענת אוחנה לובצקי כי הסכם השת"פ, במסגרתו יצאו למיזם משותף כמפורט לעיל, יוצר מערכת יחסים מיוחדת העומדת בתנאים הנדרשים לצורך קבלת תביעה למתן חשבונות. כמו כן, כפי שנקבע לעיל, הוכחה על ידו עילת תביעה בקשר לסכומים שיש לחשבם על בסיס הכנסות, בהתאם להוראות סעיף 9.2 להסכם השת"פ.
לפיכך, קמה לאוחנה לובצקי זכות לקבלת חשבונות לגבי ההכנסות של מכללת פסגות לגבי התקופה שתחילתה בסיום ההתקשרות בחודש נובמבר 2012 ועד לחודש מרץ 2014.
הטענה לחוסר תום לב במו"מ ובקיום החוזה
35. אוחנה לובצקי טוען כי הנתבעים ניהלו עמו מו"מ בחוסר תום לב.
מטעם אוחנה לובצקי הוגש תצהירו של הרשמן אשר עבד אצל מכללת פסגות. הרשמן הצהיר כי ביום 5.7.12 (היום בו נחתם ההסכם לשת"פ – א.ר.ב) נפגש עם ראובן וארביב וכי הקליט את השיחה (בסעיפים 4-3 לתצהירו). עוד הצהיר כי ארביב התייחס במהלך הפגישה להתקשרות עם אוחנה לובצקי ואמר כך (בסעיפים 6-5 לתצהירו, הקלטת השיחה וכן תמליל ההקלטה צורפו בנספח 4 לתצהיר אוחנה לובצקי):
"יניב: אביב אוחנה רוצה הסכמים, אמרתי לו אביב תרשום מה שאתה רוצה בהסכמים. עכשיו בוא אני אספר לך משהו שישאר בנינו, הוא פשוט מאוד ילד טיפש. הוא בא, וכול היום, הוא מביא מרצים, בנינו אבל, בנינו שמילה לא יוצאת. הוא פשוט טיפש, אני יושב צוחק, כאילו אני מבין את הטיפשות שלו. ילד קטן שכנראה החדירו לו למוח, הוא מאוד מוכשר, הוא תותח-
לירן: מי זה בכלל?
יניב: תותח, אביב אוחנה, הוא הרים פה, הוא פה, הוא ניהל אל הקאש-פלו בנדל"ן.
לירן: אה זה זה, נו.
יניב: עכשיו הוא צריך לבוא אנחנו בונים איתו בית ספר, הוא רוצה להביא מרצים, עכשיו הוא מפחד שנגנוב לו את המרצים שהוא הביא. אמרתי לאביב תחתום על מה שאתה רוצה איתנו, הכול. מרצים שלך, הכול הכול, תנסח חוזה, עכשיו הוא לא יודע דבר אחד, שמשפטית, אסור להחזיק בן אדם, גם או הוא הביא את המרצה ואני אחרי זה לא רציתי את אביב, למרות שלאביב יש חוזה איתי, משפטית הוא לא יכול להגיד לבן אדם לא לעבוד פה. אסור לו –
לירן: הוא לא לא, זה כמו ש-
יניב: בסופו של-, כן. והוא כותב חוזים, הוציא כבר עשר אלף שקל על חוזים. שקל לא הוצאתי, כתוב מה שאתה רוצה, אמרתי לו, הכול, אני נותן לו בטחון." (ההדגשות הוספו – א.ר.ב.).