37. יחד עם זאת, מבחינת דיני המכרזים לא ניתן "לדלג" על שלבים ולהתעלם מעקרונות יסוד באופן שהזוכה במכרז – רשף, שלא עמדה בתנאי המכרז (גם אם נוסחו מתוך טעות או תפיסה מקצועית אחרת) יזכה במכרז ויבצע מערכת שונה ההולמת תפיסה מקצועית אחרת.
38. יש לדחות את טענות הרכבת לגבי שיהוי והעדר זכות עמידה, שכן עתירת ביפר מבוססת על הסכם הגישור שנערך בינואר 2017, ועל מסמכים שהועברו לה בעקבות העתירה הקודמת (המייל של ד"ר סופר). כך גם יש זכות עמידה למי שהשתתף במכרז ולא זכה בו (בפער זניח כספי), לבחון האם שונו תנאי ו/או שונו מהותית תנאי ההתקשרות עם המציע האחר שזכה במכרז.
--- סוף עמוד 10 ---
39. כך גם יש לדחות את טענות הרכבת שאינה זקוקה "לכלב שמירה" ויודעת לעמוד על זכויותיה וזאת לאחר שהמציאות הוכיחה שהיא דווקא כן זקוקה לעזרה בשמירה שכזו, כפי שגם לכאורה גולה רק מסמך אחד של ד"ר סופר למרות שככל הנראה קיימים מסמכים נוספים שנעשו בהקשר הנדון שהיה צורך לגלותם.
40. בתיק זה ישנה סיטואציה מוזרה ביותר (בלשון המעטה) ובעייתית (במיוחד מבחינת הרכבת) שבה, היועץ המקצועי של המכרז – ד"ר סופר, שהוא זה שניסח את תנאי המפרט הטכני, קובע למעשה שהמערכת של רשף לא עומדת בתנאי המכרז, כאשר בפועל, הרכבת מתנערת ממנו וממקצועיותו ומייעוצו, פונה לגישור לד"ר שפירא ומשנה את תנאי המכרז בעקבות תפיסתו השונה של ד"ר שפירא ואף תומכת את עמדתה בתגובתה לעתירה בחוות דעת של ד"ר שפירא ולא של ד"ר סופר, כל זאת תוך שינוי תנאי המכרז בדיעבד מצרכים מצבעים ותפיסת מקצועיות שונות של ד"ר שפירא.
41. דהיינו, הרכבת מדברת ב"שני קולות": של היועץ המקצועי ד"ר סופר ושל ד"ר שפירא, תוך יחסים בעייתיים עם היועץ של המכרז שהוא זה שכתב את תנאי המכרז והמפרט הטכני ועמד על כך שהמערכת של רשף לא עמדה בהם.
42. מהדיון שנערך בוועדת המכרזים ביום 16.11.16 עולה כי הרכבת עודכנה, נכון למועד זה, שרשף טרם השלימה את הקמת המערכת לשביעות רצונה של הרכבת ובהתאם לדרישות החוזה. דהיינו, הרכבת מודה שבחלוף חודשים רבים (כשנתיים מהזכייה וכעשרים חודש מהמועד שהמערכת הייתה אמורה להיות מסופקת בהתאם למפרט הטכני כפי שהתחייבה לכך רשף) המערכת של רשף טרם הושלמה לשביעות רצונה של הרכבת ואינה עומדת בדרישות החוזה.
43. בעקבות דיונים שנערכו ברכבת וקבלת ייעוץ משפטי הועלו שלוש חלופות אפשריות: 1. פתיחת הליך משפטי בבית המשפט נגד רשף שיגרום לעיכוב משמעותי בפרויקט. 2. יציאה להליך בוררות (שאינו אפשרי לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה). 3. הליך גישור שזה הפתרון שנבחר ואושר על ידי וועדת המכרזים.