13. ביום 03.12.17 התקיים דיון בבקשה, במהלכו חזרו הצדדים על טענותיהם. לא הותר זימונם למתן עדות של העד מטעם המבקשת ושל המגשר. המבקשת לא ביקשה לחקור את המצהיר מטעם המשיבה.
המסגרת הנורמטיבית
14. המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית המסדירה את העילות, אשר בהתקיימן, מוצדק להורות על פירוקה של חברה מוסדרת בסעיף 257 (4) לפקודת החברות הקובע, כי בית המשפט רשאי לפרק חברה, כאשר החברה הייתה לחדלת פירעון. סעיף 258 מגדיר את התנאים שבהתקיימם רואים חברה כחדלת פירעון כדלקמן:
"(1). נושה שמגיע לו מן החברה, על פי המחאה או באופן אחר, סכום העולה על חמישה שקלים שהגיע זמן פירעונו, מסר לחברה במשרדה הרשום דרישה חתומה בידו לשלם לו את חובו, ובמשך שלושה שבועות לאחר הדרישה לא שילמה החברה את החוב ולא נתנה ערובה ולא הגיעה לידי סידור להנחת דעתו הסבירה של הנושה;
(2) צו הוצאה לפועל או כתב בי-דין אחר שניתן על פי פסק דין או צו של בית משפט לטובת הנושה של החברה לא קוים כולו או מקצתו;
(3) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, לאחר שהביא בחשבון את חבויותיה המותנות והעתידות, שאין ביכולתה של החברה לשלם את חובותיה."
15. אין חולק על דבר קיומו של חוב מוסכם פסוק בסך של 15 מיליון ₪ של המשיבה כלפי המבקשת מכוח הסדר הגישור, ואין חולק, כי המשיבה לא פרעה את החוב או חלק ממנו עד למועד הגשת בקשת הפירוק, על אף שהמבקשת שלחה מכתב דרישה כאמור בסעיף 258(1) לפקודת החברות. במקרה זה נוצרה חזקה שבדין, לפיה המשיבה היא חברה חדלת פירעון בהתאם לתנאי סעיף 258(1). גם משהוכח לכאורה את קיומם של התנאים הקבועים בסעיפי הפקודה כאמור לעיל, בבוא בית המשפט לדון בבקשת פירוק, עליו להפעיל שיקול דעתו, ובכלל זה להתחשב בהשלכות צו הפירוק על כלל הנושים של החברה, על עובדי החברה ואלה שאינם נושיה, וכן בשיקולים של תום לב ושיקולי צדק ויעילות.
16. עקרון תום הלב הוכר בשיטתנו כעקרון על, אשר חל על כל השיטה המשפטית בישראל, ואשר חל ביתר שאת בכל הנוגע לבקשות לפירוק חברה. במקרים בהם הגיע בית המשפט למסקנה, כי בקשת הפירוק הוגשה בחוסר תום לב, ובמטרה להשיג מטרות זרות, בית המשפט ידחה את הבקשה, בפרט שעה שהתברר כי הגשת בקשת הפירוק היא אמצעי להפעלת לחץ טקטי פסול להשגת מטרה אחרת (ר' פר"ק (נצ') 10-11-47613 טולגל דגניה יהלומי תעשיה בע"מ נ' אורן ציוד חמים בע"מ [פורסם בנבו] (21.12.10); פש"ר (ת"א) 1828/02 א.פ. השקעות (70) נ' הבנק לפיתוח תעשייה בע,מ [פורסם בנבו] (03.09.02).