17. בבוא בית המשפט להכריע בבקשת פירוק חברה, עליו לשקול, בין היתר את השפעת הפירוק על צדדים שלישיים, ולבחון מהו האיזון הראוי בין הנזק שייגרם לצדדים שלישיים ולחברה כתוצאה מהפירוק, לבין הנזק שייגרם לנושה אם החברה לא תפורק (ר' עא 30/11 ראובן טומשפולסקי נ' פריטום בע"מ, [פורסם בנבו] עמ' 4). הפסיקה הכירה בכך, שבית המשפט יעשה שימוש בשיקול דעתו ויסרב להורות על פירוק כאשר הוכח בפניו, כי הנושה מבקש הפירוק לא יפיק כל תועלת מהפירוק. חובת תום הלב, מכוח סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), המחייבת לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, חלה לא רק על זכויות הנובעות מחוזה, כי אם גם על זכויות שאינן נובעות מחוזה, מכוח הוראת סעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי), וכאשר מופרת חובה זו, מוסמך בית המשפט להביא זאת בחשבון במסגרת השיקולים הרלבנטיים בהפעלת שיקול הדעת בבקשת פירוקה של חברה. עצם המניע הפסול בהגשת בקשת הפירוק לכשעצמו, ככל שקיים, לא ימנע אמנם מתן צו פירוק כאשר הבקשה זוכה לתמיכת שאר הנושים ועשויה לשרת את האינטרסים שלהם. ואולם, כאשר אין הבקשה נתמכת בידי נושים אחרים, מן הראוי שבית המשפט ידחה את הבקשה המונעת משיקולים חסרי תום לב ובכך למעשה ימנע ניצול לרעה של המערכת השיפוטית (ר' צפורה כהן, "פירוק חברה על-פי בקשת נושה קווים מנחים בהפעלת שיקול הדעת של בית המשפט" מחקרי משפט י"ב, תשנ"ה – 1995 , עמ' 46, עמ' 67, 68).
18. כאמור, החוב המוסכם נקבע בהסדר גישור, שהושג בהליך גישור, אשר הצדדים חלוקים ביניהם סביב פרשנותו, ובאשר לשאלה, האם בנסיבות העניין, ונוכח הסדר הגישור, מנועה המבקשת מהגשת בקשת הפירוק, והאם בנסיבות העניין יש להורות על סילוק בקשת הפירוק על הסף. ההסכם שפרשנותו שנויה במחלוקת הוא הסכם שנערך בין הצדדים במסגרת הליך גישור. הליך הגישור מוסדר בסעיפים 79ג ו - 79ד בחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), בתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג – 1993 (להלן: "תקנות הגישור") ותקנות בתי המשפט (מינוי מגשר) התשנ"ו – 1996. תקנה 2 לתקנות הגישור מגדירה גישור כ"הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו". הגישור הוא במהותו הליך של משא ומתן שמטרתו להגיע להסדר מוסכם בין הצדדים לסכסוך בסיועו של מגשר (ר' בעמ 8769/08 פלוני נ' פלונית, [פורסם בנבו] עמ' 6 (להלן: "עניין פלוני"), ר' נייר עמדה של משרד המשפטים, המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים, שנכתב על ידי עו"ד רונית זמיר, "החסיון בין מגשר לבין הצדדים לגישור: מהותו תכליתו והיקפו" , תשס"ב, (להלן: "נייר העמדה"), עמ' 9).